עמוד:218

הממשלה מתמודדת עם דילמה : עלייה פתוחה או עלייה מבוקרת !? מדינת ישראל לא הייתה ערוכה לקלוט עלייה כה גדולה , ובמיוחד שמרבית העולים היו חסרי כול וחלקם היו פליטים ממדינות ערב . לנוכח ממדי העלייה הנרחבים התלבטה הנהגת המדינה בדילמה גורלית , ובמרכזה השאלה , האם לנקוט מדיניות של עלייה פתוחה או מדיניות של עלייה מבוקרת ( עמ' . ( 145 לבטים אלה התחזקו לאור חוק ה ׁ בּות שְ , שהבטיח עלייה חופשית של יהודים למדינת ישראל . הדילמה על מדיניות העלייה הייתה מורכבת משאלות רבות : מה יהיה קצב העלייה הרצוי ? האם לפקח על העלייה ? האם לאפ ְשְֵ ר לכל היהודים לעלות ? האם יש להעדיף כמות או איכות ? האם לב ְ רֹור את העולים על פי קריטריונים שייקבעו מראש , כמו : גיל , מצב כלכלי , השכלה , מקצוע ? האם להעלות חולים וזקנים ? האם לקבוע מכסת עולים מכל ארץ ? לבטים אלה נבעו מהמצב הכלכלי הקשה של מדינת ישראל . העלּות של הבאת העולים וקליטתם הייתה גבוהה , ֲ ובו בזמן נאלצה המדינה להתמודד עם מימון מלחמת העצמאות ותוצאותיה : שיקום העורף וקליטת חיילים משוחררים , בניית העוצמה הצבאית ופיתוח הכלכלה . בן גוריון קרא לתת לעלייה עדיפות על פני כל נושא אחר ולהעלות לארץ כל יהודי על אף הקשיים שהמדינה התמודדה אתם . לדעתו לא היה צורך להתאים את העלייה ליכולת הקליטה של המדינה , אלא דווקא להגביר את המאמץ הכלכלי על פי צורכי קליטת העלייה . בן גוריון אף סבר כי יכולת העמידה של המדינה בעת מלחמה קשורה בעלייה : ] ... [" אם יילחמו נגדנו , יהיה מי שיעמוד . " השיקול הדמֹוגָרפי ולפיו יש להגדיל במהירות את מספר התושבים ִ היהודים לנוכח האיום הערבי - היה שיקול מרכזי בעיני בן גוריון . עם זאת , חשש בן גוריון כי בשל העלייה הגדולה יאבד היישוב את המאפיינים החלוציים שלו . היו גם מי שדרשו בתוקף להגביל את העלייה , ונימקו את עמדתם בחשש מפני האיכות האידאולוגית והתרבותית של העולים בעלייה הגדולה . מדיניות העלייה המבוקרת הגבירה את החשש מפני החמצת ההזדמנות להעלות את היהודים ממדינות ערב וממדינות מזרח אירופה . המתנגדים להגבלת העלייה התקשו לקבל את הטענה כי יש להגביל את העלייה בשל מצבה הכלכלי של המדינה . הם שבו והדגישו כי היישוב נאבק במדיניות בריטניה , שביקשה להגביל את העלייה על פי כושר הקליטה הכלכלי , ותהּו - כיצד יכולה מדינת ישראל הריבונית להציג את אותו טיעון !? תעודה בעד ונגד הגבלת העלייה א . מדברי משה שפירא , שר העלייה , 20 בדצמבר 1948 מוכרחה להיות איזו ֵ רגּול ַ צ ְ יה של העלייה . משטר כזה , שלא כל אחד שרוצה יוכל להעלות יהודים על ספינה רעועה , ויוכל להביאם לארץ ישראל גם אם הם בגיל . 80 זה לא משטר של עלייה , זה משטר שמוכרח להוביל אותנו לקראת קטסטרופה , אם אנשים שיורדים עכשיו מאניות מתגוללים בלי מיטה ובלי מזרן ובלי שמיכה [ ... ] אני גם כן בעד עלייה גדולה , אבל תלוי איזו עלייה , כיצד לכוון וכיצד לבחור . ) מתוך : ארכיון הכנסת ( ב . מדברי דוד בן גוריון , ראש הממשלה ושר הביטחון , 15 באוגוסט 1949 גורם ראשון ועליון לביטחוננו הוא עלייה רבתי בממדים גדולים ובקצב מהיר . שום שיקולים כלכליים ומשקיים אינם רשאים להאט קצב העלייה . גורם ביטחון לא בהרבה פחות חשוב ודחוף הוא ההתיישבות והחלוקה המאוזנת של האוכלוסייה בשטחי המדינה השונים . שתי עובדות חותכות ומדאיגות הן הסכנה הגדולה לביטחוננו : פחות מעשרה אחוזים של העם היהודי יושב המדינה . פחות מעשרה אחוזים של שטח המדינה מעובד על ידינו . ) מתוך : דברי הכנסת ( 1 מהי עמדתו של משה שפירא ומהי עמדתו של דוד בן גוריון בשאלת העלייה ? 2 כיצד מצדיק כל אחד מהם את עמדתו ? עם איזו עמדה אתם מזדהים בוויכוח הזה ? נמקו . העלייה הגדולה - בעיני הקריקטוריסט ד ֹ ׁש ) קריאל גרדוש (

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר