עמוד:174

המצב המדיני והביטחוני עם מצרים מידרדר מדיניותו של נשיא מצרים , גמאל ע ַ ּב ְ ד אל-נאצ ֶ ר , הגבירה את הסכנה לפרוץ מלחמה נוספת . התרבו חדירות פדאיּון ( בעברית : המקריבים עצמם ) מגבול מצרים לתחומי ישראל ותקריות גבול עם הצבא המצרי . ישראל הדגישה את הקשר בין הפדאיּון ֶ למודיעין המצרי . יש הטוענים כי הייתה מידה רבה של הגזמה בעמדה זו של ישראל , ומקורה ברצונה של ישראל ליזום " סיבוב נוסף" עם מדינות ערב בתנאים הנוחים לה . לא ברור לחלוטין אם מצרים תכננה וארגנה את פעולות הפדאיון או יזמו אותן קבוצות קטנות שלא היה תיאום ביניהן . עוד מוקד למתיחות בין ישראל למצרים הייתה תעלת סּואץ . בשנת 1950 אסרה מצרים על אניות ישראליות ועל אניות שפניהן היו מ ּ ּו ָ דֹות לישראל לעבור דרך תעלת סואץ . האיסור היה בניגוד לאמנה בינלאומית משנת , 1888 שקבעה כי התעלה תהיה פתוחה לׁש ַ יט לכל המדינות גם בימי שלום וגם בימי מלחמה . בשנת 1954 הסכימו בריטניה ומצרים שהשליטה על התעלה תינתן למצרים , אבל חופש ה ff יט לישראל לא הובטח . כדי לבחון את המצב בתעלה , הוטל ב29- בספטמבר 1954 על האנייה הישראלית בת גלים לעבור בתעלת סואץ . המצרים מנעו את מעבר האנייה ועצרו את אנשיה בתֹואנה שירּו על דייגים מצרים . צוות האנייה שוחרר ממעצר רק כעבור שלושה חודשים ולאחר דיונים במועצת הביטחון של האו"ם . מצרים המשיכה למנוע מספינות ישראליות את המעבר בתעלה . המתיחות ביחסים בין מצרים לישראל החריפה כאשר בינואר 1955 התגלתה במצרים רשת ריגול שפעלה לטובת ישראל . רשת הריגול כללה צעירים יהודים אזרחי מצרים , והוטל עליה לשבש קשרים בין מצרים לארצות המערב - בריטניה וארצות הברית . חברי הקבוצה הניחו מטעני חבלה בבתי קולנוע ובמשרדי הדואר , וניסו להצית את הספרייה האמריקנית באלכסנדריה ובקהיר . הקבוצה נחשפה במהלך ניסיון להפעיל מטען חבלה בקולנוע באלכסנדריה , וחבריה הואשמו בפעילות מטעם שירותי הביטחון של ישראל - נשפטו ונידונו למאסר . ראשי רשת הריגול - ד"ר משה מְרזּוק ושמואל עזר - הוצאו להורג . בין הנשפטים למאסר הייתה גם מְרסל ניניֹו , שנידונה ל15- שנות מאסר , ובעת מאסרה בכלא הנשים בקהיר סבלה עינויים קשים . מאוחר יותר הפך עניין רשת הריגול לסלע מחלוקת בישראל והוא כונה : " הּפָר ff ה , " " עסק הּבי . "ff פרשת רשת הריגול במצרים השפיעה על המערכת הפוליטית בישראל , והשאלה המרכזית שהועלתה הייתה - מי נתן את ההוראה ? ד"ר משה מְרזּוק - ( 1955-1926 ) נולד וגדל בקהיר למשפחה ממוצא קָראי . היה פעיל בתנועה הציונית ובתנועת הנוער "מכבי" בקהיר . ב1951- סיים את לימודי הרפואה במצרים ועלה לישראל דרך צרפת . בישראל גויס ליחידה של חיל המודיעין , קיבל דרגת קצין ושב למצרים . בשנת 1954 נתפס במצרים יחד עם חוליה של יהודים נוספים שהוכשרו בישראל לפעולות ריגול . מרזוק נידון למוות באשמת בגידה וריגול לטובת מדינת ישראל והוצא להורג ב31- בינואר 1955 במצרים . לאחר מותו הועלה לדרגת סגן אלוף . באפריל 1977 הועלו עצמותיו לארץ ישראל והובאו לקבורה בהר הרצל . שמואל עזר - ( 1955-1929 ) נולד וגדל באלכסנדריה שבמצרים . היה חבר תנועת הנוער הציונית "החלוץ הצעיר" במצרים . למד הנדסת חשמל באוניברסיטה באלכסנדריה , אך משום שלא הייתה לו נתינּות מצרית עבד בתור מורה בבית הספר היסודי של הקהילה היהודית במקום . בשנת 1954 נתפס במצרים יחד עם חוליה של יהודים נוספים שהוכשרו בישראל לפעולות ריגול . ע ָ זר נידון למוות באשמת בגידה וריגול לטובת מדינת ישראל והוצא להורג ב31- בינואר 1955 במצרים . לאחר מותו הועלה לדרגת סגן אלוף . באפריל 1977 הועלו עצמותיו לארץ ישראל והובאו לקבורה בהר הרצל . מְרסל ניניֹו מדליקה מׂשּואה בטקס בהר הרצל , ערב יום העצמאות ה40- למדינת ישראל , 1988 ד"ר משה מְרזּוק

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר