עמוד:158

הקמת סכר אס ְ ו ַ אן תורמת לכלכלת מצרים אחד המפעלים החשובים של נאצר היה הקמת " הסכר הגבוה" ליד אסואן ַ . הדרך לבניית הסכר מבטאת את מדיניות החוץ של מצרים בתקופת המלחמה הקרה . בספטמבר 1955 חתם נאצר על עסקת נשק שכללה מכירה של נשק מצ'כוסלובקיה , מדינה מן הגוש המזרחי . כך התחזקה אחיזתה של ברית המועצות במצרים . מצרים קיבלה סיוע צבאי לחילות האוויר , השיריון והתותחנים . מהנדסים , מדריכים וטכנאים מברית המועצות הגיעו למצרים כדי לסייע בקליטת הנשק ובאחזקתו . מומחים מברית המועצות סייעו למצרים בתחומי הכלכלה , ואף מדינות אחרות מן הגוש המזרחי , שהיו גרורותיה של ברית המועצות , תמכו במצרים . לאור התהדקות הקשרים בין ברית המועצות לבין מצרים , הודיעה ארצות הברית ב19- ביולי 1956 כי לא תסייע למצרים במימון בניית סכר אסואן ַ , ואף ביטלה הלוואות למצרים שהיו מיועדות לבניית הסכר . בריטניה הצטרפה למדיניות זו של ארצות הברית . בתגובה למדיניות המערב הלאים נאצר כעבור שבוע את תעלת סואץ , וטען כי ההכנסות מהפעלת התעלה יוקדשו לבניית הסכר ( עמ' . ( 140 ברית המועצות ניצלה מצב זה וסייעה למצרים בבניית הסכר - מהנדסים , טכנאים ופועלים רבים ממדינות הגוש המזרחי לקחו חלק בהקמתו . סיוע זה הפך את סכר אסואן ַ לסמל של החדירה הסובייטית למצרים . סכר אסואן נועד להגביר את הניצול של מי הנילוס לעיבוד חקלאי , ולייצר כמויות גדולות של כוח חשמלי שיסייע לפיתוח התעשייה . אורכו של הסכר 3 . 5 קילומטרים וגובהו 110 מטרים . מאחורי הסכר נוצר אגם מלאכותי , " אגם נאצר , " והוא נועד לאגירת מים מן הנילוס . אגם נאצר משתרע בחלקו הגדול בשטח מצרים , וחלק קטן ממנו בשטח סודאן . באמצעות מדיניות ההלאמה , השתלט השלטון על חיי הכלכלה במדינה , וכספים מן המערב לא הושקעו במצרים . בנוסף , בחלק מן המפעלים שהולאמו החלה להסתמן מגמה של ירידה בתפוקה . נאצר כינה את צעדיו בתכנון חיי המשק במצרים בשם : מדיניות הסוציאליזם הערבי . מדיניות זו קבעה כי נציגי הפועלים ישבו בהנהלה של חברות ומפעלים , וכי החברות יחלקו לפועלים אחוז מִרווחיהן ; הוגדר שבוע עבודה של 42 שעות . כמו כן נמשכה חקיקה בנוגע למעמדן של הנשים . במסגרת הסוציאליזם הערבי נקבע כי יש להמשיך לשמור על אחדות העולם הערבי . ה . תהליך עיור - אחד השינויים הבולטים בחברה המצרית בתקופת שלטונו של נאצר התבטא בעיור . רבים מתושבי הכפרים עברו אל הערים , ובעיקר אל הערים קהיר ואלכסנדריה . אולם הערים לא היו ערוכות לקליטת מהגרים כה רבים , ובפרבריהן החלו להתפתח שכונות צפופות שהחיים בהן התאפיינו בדלות ובעוני . בין המהגרים אל הערים היו אף מי שפנו לגור בבתי הקברות שב ׁ ּולי הערים . הגידול העצום במספר תושבי הערים ניכר מאוד גם בתחבורה הציבורית . התחבורה הציבורית סבלה מעומס רב ומהיעדר תשתיות שיוכלו לספק את צרכיה של אוכלוסייה כה גדולה . הגידול במספר התושבים בקהיר ובאלכסנדריה דגל מצרים על הבניין של חברת תעלת סואץ , 30 ביולי 1956

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר