עמוד:144

ורבים מהם יצאו בדרכים מסוכנות לעדן ַ , שהייתה מושבה בריטית . גם יהודים מן הכפרים בתימן יצאו לכיוון עדן . ראשי שבטים בתימן התירו ליהודים לעבור באזור ששלטו בו , בדרכם לעדן , לעתים תמורת תשלום . הבריטים ששלטו בעדן אפשרו להטיס את היהודים מעדן לישראל . בשנים 1950-1949 עלו מתימן לישראל כ45- אלף יהודים . ( עוד על יהודי תימן , בעמ' ( . 217 ג . יהודי עיראק - בתחילת חודש יוני 1941 סבלו יהודי עיראק מ ּ ֹוגרֹום קשה - פ ְַ רהּוד . במשך יומיים ּ פ ְָ רעּו מוסלמים ביהודי בגדאד . יהודים רבים נהרגו , אחרים נפצעו ורכוש רב נשדד . יהודים רבים הבינו כי לא יוכלו להיות אזרחים שווים במדינה ולהשתלב בחברה , וביקשו להגר . בעקבות מלחמת העצמאות הורע עוד יותר מצבם של יהודי עיראק . ביולי 1948 הגדיר הפרלמנט העיראקי את הציונות ואת הקומוניזם כפשע פלילי , שהעונש עליו היה שבע שנות מאסר לפחות , ואפילו מוות . יהודים רבים נאסרו והמתינו למשפט . מצבם של יהודי עיראק הוחרף כאשר פליטים ערבים רבים שברחו מארץ ישראל ב1948- החלו להגיע לבגדאד , וכדי ל ׁשַ ּכנם החרימו השלטונות רכוש של יהודים . יהודים אמידים נדרשו לתרום כספים עבור המאבק של הפלסטינים . בנוסף , נאסר על היהודים לצאת מעיראק , חלקם פוטרו ממשרותיהם ועסקיהם הכלכליים נפגעו . הקהילה היהודית עברה טלטלה גדולה כאשר בספטמבר 1948 הוצא להורג שַַ פ ִ יק ע ַ דס - יהודי אמיד שהואשם כי כביכול מכר ציוד צבאי לישראל . ההחמרה במצב היהודים גברה כאשר ב9- במרס 1950 חוקקה ממשלת עיראק את חוק הוויתור על הנתינות , שהתיר לכל היהודים שרצו - לעזוב את עיראק בתנאי שיוותרו על אזרחותם . המדינה קבעה בחוק מיוחד את דרכי הפיקוח והניהול של הנכסים , שהיו בבעלות יהודים שאזרחותם העיראקית נשללה . בהשפעת אירועים אלה קראו הפעילים הציונים בעיראק ליהודים לעלות לישראל . בתוך חודשים ספורים נרשמו ליציאה יותר ממחצית מבני הקהילה היהודית . בשנים 1951-1950 עלו מעיראק לישראל כ123- אלף יהודים ובעיראק נותרו כעשרת אלפים יהודים . תעודה מצבם של יהודי עיראק , 28 באוקטובר 1949 קטעים מתזכיר של ראש הקהילה היהודית בבגדאד לממשלת עיראק . כאן הרשו נא לי , הוד מעלתכם , לפרט כמה מן הגורמים שפגעו בקהילה בפרק הזמן הזה : . 1 עם פרוץ המלחמה הפלשתינית החל בעיתונות המקומית מסע אכזרי נגד העיראקים היהודים . מארגני המסע ניצלו את המצב הקשה של המלחמה בדרך הגרועה ביותר להסתה ולהשמצה נגד הקהילה . במסע זה , אשר לא נפסק עד כה , יוחסו לקהילה האשמות כוזבות מחפירות ביותר , ולמוסדותיה ולאישיה - פשעים שונים , שנכללו במאמרים מלאים בחתרנות , בהסתה ובידיעות בדויות או מסולפות . כל אלה לשם פגיעה בשמה הטוב של הקהילה ולהכנסת פירוד בינה לבין יתר הקהילות העיראקיות . ואף שבחלקה הגדול של התקופה הזאת העיתונות הייתה נתונה לצנזורה ממשלתית חמורה , המשיך המסע האכזרי הזה ללא הפסק , שעה שלא הייתה אפשרות להשיב על ההאשמות האלה או לתבוע את מסיתיהן לדין - דבר המעורר את הרושם כי הממשלה לא הייתה בלתי-מרוצה מהמסע הזה . . 2 הפיטורים הנרחבים של הפקידים היהודים ממשרדי המדינה והמוסדות הכפופים להם השאירו מאות ללא מקור פרנסה . המצב היה יכול להיות נסבל אילו אפשר היה לספק למפוטרים מקורות פרנסה . [ ... ] [ ... ] . 3 המדיניות שנקטו משרדי האספקה והיבוא כלפי הסוחרים היהודים הביאה לתוצאה חמורה : שיתוק פעילותם המסחרית . [ ... ] . 5 נוסף על התפשטות ה ַ דלּות בקרב היהודים [ ... ] נסגרו בפני התלמידים היהודים גם שערי בתי הספר הרשמיים , הפקולטות ומשלחות הלימודים בחו"ל - דבר שעורר חרדה רבה גם לגבי עתידם [ בתחום ] ההשכלה . [ ... ] . 6 ההגבלות על היהודים - כולל התלמידים , החולים ובעלי העסקים - מלנסוע אל מחוץ לעיראק , הידקה את עניבת החנק מסביב לצווארם והעמידה אותם במצב של הסגר למחצה , כלכלי והשכלתי . [ ... ] . 10 חששות אלה גברו בעקבות המעצרים האחרונים בקרב בני הקהילה , שאליהם נתלוו פשיטות לילה על בתי החשודים , זריעת בהלה בבתים הסמוכים ולקיחת קרובי המבוקשים כבני ערובה בידי המשטרה . [ ... ] ) עיראק , עורך : ח' סעדון , עמ' ) 27 1 אילו הגבלות הוטלו על היהודים בעיראק ובאילו תחומי חיים ? מה הייתה מטרתן ? 2 התעודה היא חלק מתזכיר ששלח ראש הקהילה היהודית בבגדאד אל ממשלת עיראק . מה לדעתכם רצה להשיג בפנייתו ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר