עמוד:105

להכריז !? ההנהגה מתמודדת עם דילמה בישיבות מנהלת העם דנו בשאלת הקמת המדינה : האם יש להכריז על הקמת המדינה ? מתי ? ומה יהיו גבולותיה ? שני גורמים כבדי משקל עמדו בבסיס ההתלבטויות : א . עמדת משרד החוץ האמריקני - ארצות הברית דרשה מהנהגת היישוב לא להכריז על הקמת המדינה כאשר יפ ַ נּו הבריטים את ארץ ישראל ב15- במאי . 1948 ג'ורג' מ ְשָָ ל , מזכיר המדינה , אף הזמין אליו את משה ׁשָ ֵרת ב8- במאי 1948 ודרש ממנו לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה בכמה חודשים . מרשל סבר כי יש להגיע להפוגה בחזית הצבאית ובמהלכה לחתור להסכם מדיני . ב . שיקול צבאי - בישיבות מנהלת העם עלה חשש כבד בנוגע ליכולת היישוב לעמוד מול פלישה של צבאות מדינות ערב . תוך התמודדות עם שאלות אלו היה על המתכנסים לישיבת מנהלת העם , שהתקיימה ב12- במאי 1948 בתל אביב , להכריע בדילמה גורלית ומורכבת - האם להכריז על הקמת המדינה מיד עם תום המנדט או להמתין . לפני המשתתפים הונחו שתי הצעות : א . דחיית ההכרזה על הקמת המדינה - האו"ם הציע לקיים שביתת נשק בת שלושה חודשים , ובמהלכה לא יוכרז על הקמת מדינה ריבונית , מדינה שתבקש הכרה בינלאומית . בתקופה זאת ייאסר על יהודים וערבים להכניס נשק או לוחמים לארץ ישראל . בהצעת האו"ם תמכה גם ארצות הברית . ב . הכרזה מידית על הקמת המדינה - דוד בן גוריון הציע להכריז על הקמת המדינה לקראת סיום המנדט הבריטי . המתכנסים לישיבת מנהלת העם העלו שיקולים שנגעו לסיכונים ולסיכויים הטמונים בהכרזה על הקמת המדינה : דוד בן גוריון טען כי הסכמה לשביתת נשק , כפי שהציעו האו"ם וארצות הברית , תכ ּ ֹול את היישוב . כללי שביתת הנשק יחולו רק על היישוב וייאסר עליו להתחמש ולהביא עולים . ובאותו הזמן מדינות ערב העצמאיות יוכלו להמשיך להצטייד בנשק ובלוחמים . לכן , אף על פי שמלחמה קשה עומדת ּבֹ ּפ ֶ תח וצפוי כי יהיו בה אב ֵ דות כבדות - יש להכריז על הקמת המדינה . • גולדה מאיר הציגה את פרטי שיחתה מפגישה חשאית שהתקיימה בינה לבין מלך ירדן ב11- במאי . 1948 הדיווח שמסרה חיזק את הידיעה כי לאחר שהבריטים יעזבו את הארץ ולאחר ההכרזה על הקמת המדינה , יפלשו מדינות ערב למדינת ישראל . גולדה מאיר אף הוסיפה , כי לדברי המלך ע בַֹ ְ דאללה גם ירדן תשתתף בפלישה זו . המלך עבדאללה הציע להימנע מלהכריז על הקמת מדינה יהודית ולהסכים להקמת אוטונומיה יהודית בריבונות ירדנית - הצעה שנדחתה על הסף . מנהלת העם - שמות החברים במנהלת העם והתחומים שהיו מופקדים עליהם : דוד בן גוריון - יושב ראש וביטחון ; מרדכי בנטוב - עבודה ותעסוקה ועבודות ציבוריות ; פרץ ברנשטין - מסחר ותעשייה ; יצחק גרינבוים - ּפנים ְ ויחסי עבודה ; הרב י"ל פישמן - ענייני ירושלים ; אהרון ציזלינג - חקלאות ; אליעזר קפלן - כספים ; פנחס רוזן - משפטים ; דוד רמז - תחבורה , דואר וטלגרף ; בכור שטרית - משטרה וענייני ערבים ; משה שרת ( שרתוק ) - חוץ ; יצחק לוין - סע ַ ד , ומשה חיים שפירא . גולדה מאיר ) מאירסון ( - ( 1978-1898 ) ראש הממשלה הרביעית של ישראל . ילידת ק ִ יי ֶ ב שברוסיה . עלתה מארצות הברית לארץ ישראל ב . 1921- במהלך מלחמת העצמאות נפגשה פעמיים עם המלך עבדאללה כדי להניאו מהצטרפות למלחמה נגד ישראל . לאחר הקמת המדינה כיהנה כציָרה , הנציגה הדיפלומטית הבכירה הראשונה של ישראל בברית המועצות . כיהנה בממשלות ישראל בתפקיד ff ַרת העבודה ובתפקיד ff ַרת החוץ . בשנים 1974-1969 כיהנה בתפקיד ראש ממשלה , והתפטרה בפברואר , 1974 כחצי שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים ( עמ' . ( 194 מּוקמים מוסדות מדיניים חדשים במקביל למאבק הצבאי ננקטו מהלכים מדיניים לקראת הקמת המדינה . הודעת הבריטים כי יעזבו את הארץ עד 15 במאי , 1948 וסימנים בשטח כי הם אכן מפנים ַ אנשים , מבנים , מחנות צבא וציוד - הבהירו להנהגת היישוב כי יש להתארגן לקראת השלב הבא ולפעול כדי שלא ייווצר חלל מדיני עם הפינוי הבריטי . באפריל 1948 הוקמו שני מוסדות פוליטיים חדשים למדינה שבדרך : מועצת העם - גוף פרלמנטרי שמנה 37 חברים , ּומנהלת העם - רשות מבצעת שמנתה 13 חברים . מוסדות חדשים אלה התבססו על מוסדות היישוב שקדמו להם , אבל שולבו בהם גם נציגים של קבוצות פוליטיות שלא נכללו במוסדות היישוב , כמו החרדים והקומוניסטים . היה ברור כי במעבר מיישוב למדינה יש צורך לכלול בגופי השלטון את כל היהודים המתגוררים בארץ ישראל . קמה מדינת ישראל

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר