עמוד:86

מדיניות המעצמות בשאלת ארץ ישראל קשורה במלחמה הקרה מדיניות ארצות הברית וברית המועצות בשאלת ארץ ישראל קשורה באינטרסים של שתי המעצמות . מיד לאחר תום מלחמת העולם השנייה ניצבו זו מול זו ברית המועצות וארצות הברית , שהיו בעלות ברית בשנות המלחמה . בין שתי המעצמות שררה תחרות על העליונות המדינית בעולם . מחלוקות בין ארצות הברית ובריטניה לבין ברית המועצות הקומוניסטית נחשפו כבר בימי מלחמת העולם השנייה . אבל בזמן המלחמה , המטרה המידית המשותפת - הכנעת גרמניה הנאצית ובעלות בריתה - הכתיבה את המשך שיתוף הפעולה בין המעצמות . לאחר המלחמה הקיטוב בין שתי המעצמות החריף , והוא מוכר בכינויו - המלחמה הקרה . המלחמה הקרה נמשכה מסיום מלחמת העולם השנייה ועד לקריסת ברית המועצות ב , 1991- והייתה מאבק בין המזרח למערב בתחומים שונים - בתחום האידאולוגי , המדיני , הצבאי , הכלכלי , המדעי והתרבותי . המלחמה הקרה התנהלה באזורי מתיחות באירופה , באסיה , באפריקה , בדרום אמריקה וגם באזורנו - במזרח התיכון ( עמ' . ( 140-136 ארצות הברית וברית המועצות ייצגו שתי גישות חברתיות ופוליטיות שונות בתכלית זו מזו . ארצות הברית היא דמוקרטיה ליּבָרלית , חוקתה מכירה בחיר ּ ּוֹות הטבעיות של כל בני האדם , ורשויות השלטון במדינה מאזנות ומרסנות זו את זו . הכלכלה הליּבָרלית-קּפיטליסטית מעודדת את התחרות , את היוזמה הפרטית ואת השוק החופשי . ברית המועצות לעומתה הייתה מדינה קֹומּוניסטיתטֹוטליטִרית שביקשה להקים משק סֹוציאליסטי . בראש המדינה עמד מנהיג ששלט בכל התחומים של חיי המדינה - כלכלה , צבא וביטחון , תקשורת ותרבות . האידאולוגיה הקומוניסטית ששלטה בברית המועצות חתרה אמנם להקמת חברה שישררו בה שוויון וצדק חברתי , אבל רעיונות אלו לא הוגשמו - זכויות האדם נרמסו , והטרור והכפייה שלטו במדינה . השלטון המרכזי תכנן בקפידה את חיי הכלכלה וחיסל כל גילוי של יוזמה חופשית . אולם משקיפים שונים סברו אחרת כבר באותה עת . כך לדוגמה , ג'יימס מקדונלד , שהיה חבר בוועדה האנגלואמריקנית משנת 1946 ) ולימים שגרירה הראשון של ארצות הברית בישראל , ) ששהה בלונדון בימים שהתנהל הדיון בפרלמנט , כתב ליועצו המיוחד של הנשיא טרומן , דוד נילס : " זו הפעם הראשונה שאני מתחיל להאמין , כי הבריטים שוקלים ברצינות לעזוב את ארץ ישראל . " עתה , אחרי שהארכיונים הבריטיים לשנים 1948-1945 נפתחו לעיון החוקרים , ניתן בהחלט לא ַ ׁשׁש ) לח ַ ז ֵ ק ( את ההערכות שהשמיעו בשעתם מקדונלד ואחרים . [ ... ] ) י' בנדמן , "גיבוש התוכנית הבריטית להתפנות מארץ-ישראל . " בתוך : מלחמת העצמאות תש"ח - תש"ט , דיון מחודש , עורך : א' קדיש , חלק ב עמ' ) 595 1 מה היו השיקולים של בריטניה במסירת שאלת ארץ ישראל לאו"ם ? 2 במה שונים שני הטיעונים זה מזה ? ועדת חקירה מיוחדת של האו"ם לשאלת ארץ ישראל באפריל 1947 הקים האו"ם ועדת חקירה מיוחדת לשאלת ארץ ישראל , ועדת אונסקו"פ . ( Committee On Palestine United Nations Special ) האו"ם החליט כי המעצמות הגדולות לא ישתתפו בוועדה , והיא הורכבה על פי מפתח גאוגרפי ועל פי קריטריון פוליטי . בוועדה השתתפו נציגים של 11 מדינות : מדינות ממזרח אירופה - צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה , מדינות מוסלמיות מאסיה - הודו ואיראן , מדינות מחב ֶ ר העמים הבריטי - קנדה ואוסטרליה , ממערב אירופה - הולנד ושוודיה , ומדרום אמריקה - א ּ ּוּוגוואי ַ , גואטמלה ָ ו ּפֵ רּו . חברי הוועדה פעלו על פי קווי המדיניות של ממשלותיהם ועל פי הסמכויות שהוענקו לוועדה . ערב הקמת הוועדה הכריז אנדֵריי גרֹומיקֹו , נציג ברית המועצות באו"ם , כי ארצו מכירה בזכותו של העם היהודי למדינה עצמאית ; הוא נימק את הכרזתו בסבל שנגרם לעם היהודי במלחמת העולם השנייה מכוחות הפ ָ ׁש ִ יזם . הכרזה זו , שלא אפיינה עד אז את יחסה של ברית המועצות לעניין הלאומי היהודי , עוררה תדהמה . מקורה ברצון של ברית המועצות להחליש את מעמדה של בריטניה במזרח התיכון . ייתכן כי ההכרזה הושפעה מהתקווה של הסובייטים כי המדינה שתקום בארץ ישראל תהיה ידידותית אל ברית המועצות , והדבר יקל על חדירתה לאזור המזרח התיכון . כלומר , היריבּות שהתפתחה בין המעצמות לאחר מלחמת העולם השנייה על אזורי השפעה - השפיעה על עמדת ברית המועצות . תעודה דברי אנדֵריי גרֹומיקֹו בעצרת האו"ם , מאי 1947 זה יהיה בלתי צודק אם לא נשים לב לשאיפת היהודים למדינה עצמאית משלהם , ואם נשלול מהיהודים הזכות להגשים שאיפה זו . שלילת זכות מהיהודים אין להצדיקה , במיוחד אם ניקח בחשבון כל מה שעבר על העם היהודי במלחמת העולם השנייה . ) ד' בן גוריון , מדינת ישראל המחודשת , כרך ראשון עמ' ) 73

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר