עמוד:85

מפ ְ נה במדיניות ממשלת בריטניה ב15- בפברואר 1947 באופן מפתיע הודיע ּבו ֵ וין ִ , שר החוץ של בריטניה , כי ממשלתו החליטה למסור את שאלת ארץ ישראל לידי האו"ם . בכך התרחב מעגל המעורבים בתהליכי ההכרעה בשאלת ארץ ישראל . עם זאת הדגיש ּב ֵ ווין ִ כי בריטניה אינה מתחייבת לקבל את המלצות האו"ם . כמה שיקולים השפיעו על צעדה של בריטניה : א . אכזבה מעמדת ארצות הברית - אי ההסכמה בין בריטניה לבין ארצות הברית בשאלת ארץ ישראל , והמתח בין טרומן - נשיא ארצות הברית , לבין אטלי - ראש ממשלת בריטניה וּבו ֵ וין ִ - שר החוץ הבריטי , השפיעו על צעדיה של ממשלת בריטניה . ּבו ֵ וין ִ האשים את טרומן בהצבת מכשולים לפני כל היוזמות שהעלתה בריטניה על מנת לפתור את שאלת ארץ ישראל . חוקרים טוענים כי ממשלת בריטניה סברה שכוונתה למסור את שאלת ארץ ישראל לאו"ם תעורר חשש אצל הממשל האמריקני ׁש ֶ מא הוא ייאלץ להיות מעורב בבעיה זו . ולכן טרומן יבקש מבריטניה להישאר בארץ ישראל . בריטניה הסתמכה על דיווחים , שהצביעו על חילוקי דעות במחלקת המדינה האמריקנית בנוגע למדיניותו של טרומן , וקיוותה כי טרומן ייאלץ לחזור בו ממדיניותו . ב . מעמדה של בריטניה במזרח התיכון - ממשלת בריטניה ביקשה להדק את קשריה עם המדינות הערביות במזרח התיכון , וסברה כי כאשר האו"ם - שהוא ארגון בינלאומי - יכפה עליה הסכם בעניין ארץ ישראל , אז הק ׁ ׁשִרים בין בריטניה לעולם הערבי לא ייפגעו . ג . כוחו של האו"ם בפתרון בעיית ארץ ישראל - בריטניה סברה כי האו"ם , שהוקם ב , 1945- לא יוכל לפתור את בעיית ארץ ישראל כי היה עדיין ארגון חסר ניסיון . במצב כזה , תתבקש בריטניה להמשיך לשלוט על ארץ ישראל , ואז תוכל לבצע את מדיניותה ביתר קלות . ד . החלטת בריטניה לצאת מהודו - השליטה על ארץ ישראל הייתה חשובה לבריטניה כי באמצעותה הבטיחה לעצמה את הדרך להודו - המושבה שנחשבה ל"יהלום ש ּ ּכתר" האימפריה הבריטית . אבל כאשר החליטה בריטניה לצאת מהודו - פחתה חשיבות השליטה על ארץ ישראל . ב14- באוגוסט 1947 הפכה הודו למדינה עצמאית . גם שיקולים הקשורים לענייני הּפ ְ נים של בריטניה השפיעו על מסירת שאלת ארץ ישראל לידי האו"ם : א . מצבה של בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה - אמנם בריטניה הייתה בצד המדינות המנצחות במלחמת העולם השנייה , אבל כתוצאה מן המלחמה היא איבדה מעוצמתה הכלכלית והצבאית . במהלך הפצצות האוויר הכבדות על בריטניה נפגעו אזרחים רבים , שכונות מגורים , מרכזי תעשייה וצי הסֹוחר הבריטי . היה עליה לשקם את כלכלתה ולקלוט חמישה מיליון חיילים משוחררים ששבו לבתיהם . במצב זה ניהול ארץ ישראל הכביד ביותר על ק ּ ּפת ַ בריטניה . בריטניה הייתה תלויה בתמיכתה המדינית של ארצות הברית ובעזרתה הכלכלית , ולא רצתה להגביר את המתח בינה לבין ארצות הברית בגלל בעיית ארץ ישראל . ב . יחסו של הציבור הבריטי - האופוזיציה בראשות וינסטון צ'רצ'יל וחלק מדעת הקהל והעיתונות בבריטניה , דרשו מן הממשלה להחזיר את הבנים הביתה ממלחמה חסרת תכלית בארץ ישראל , מלחמה שנהרגים בה חיילים בריטים במעשי טרור ונלחם בה הצי הבריטי כנגד מעפילים ניצולי מלחמה . לדעת חוקרים , מסירת שאלת ארץ ישראל לאו"ם ביטאה מדיניות של ֵריאליזם ( מעשי וּ ת ) כלכלי-מדיני של ממשלת בריטניה . אולם החלטה זו יצרה בעולם רושם שבריטניה הולכת ונחלשת - עניין שכנראה האיץ את המהלכים הבאים . המחקר מן על מניעיה של בריטניה בהעברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם ניתוח רציונאלי של מה שעשוי להתרחש בזירת האו"ם הביא את אנשי משרד החוץ הבריטי למסקנה , כי רבים הסיכויים שבריטניה תצליח לשמור על מעמדה הפוליטי והאסטרטגי בארץ ישראל בתנאיה שלה . הערכה זו התבססה על ההנחה , שאפילו המשקיף המשוחד ביותר יהסס מלתמוך בתכנית חלוקה , אם יתברר לו כי הקמת מדינה יהודית עצמאית תהיה כרוכה במלחמת אזרחים שתתחולל ברחבי ארץ ישראל . אולם השיקול המכריע היה לדעתם , שבאווירה הבינלאומית וביריבות הבינגושית שהסתמנו באותה עת , אין שום סיכוי , או חשש מבחינתם , שארצות הברית וברית המועצות תמצאנה עצמן במחנה אחד , ובסוגיית ארץ ישראל דווקא . [ ... ] שאלת ארץ ישראל נמסרת לאו"ם

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר