עמוד:82

המאבק הרצוף מחריף כאמור , הארגונים שסרּו למרּות ההנהגה הנבחרת , חדלו מפעולות מזוינות והתמקדו בהעפלה ובהתיישבות . הם גם עסקו בהכנת הכוחות הלוחמים לקראת המלחמה הצפויה עם הערבים , ובמאבק מדיני ודיפלומטי להקמת מדינה יהודית . ּב ַ ד ּבב ְ ַ ד החריפו הארגונים הפורשים את מאבקם המזוין . הפעולות נגד הבריטים כללו התקפות על תחנות משטרה בריטיות , פגיעה במשרדי ממשלה בריטיים , ופגיעה בבריטים עצמם . בעקבות פעולות אלו נאסרו חברי מחתרות והועמדו למשפט . באפריל 1947 הוצא להורג דב גרּונר , חבר האצ"ל , שנעצר בעת התקפה על משטרת רמת גן . באותו חודש פוצצו עצמם בבית הכלא בירושלים מאיר פיינשטיין , חבר האצ"ל , ומשה ּבָרזאני , חבר לח"י , בעזרת רימון שהוגנב לתאם . בפעולה מתִריסה זו סיכלו את הוצאתם להורג בידי הבריטים . כדי למנוע פעילות מזוינת של המחתרות , נהגו הבריטים להטיל מדי פעם עוצר על האוכלוסייה היהודית . בעת העוצר נערכו חיפושים אחרי חברי מחתרת ואחרי נשק . נוסף על כך , לביטחון חייהם , הקיפו הבריטים את אזור משרדי ממשלת המנדט בירושלים ואת אזורי המגורים שלהם בגדרות תיל ובמשמרות חיילים . ביישוב כינו בלעג את האזור " ּבווינגָרד" על שמו של ּבו ֵ וין ִ , שר החוץ הבריטי . אחת הפעולות המרכזיות של האצ"ל הייתה הפריצה לכלא עכו שנערכה במאי . 1947 כוח של האצ"ל התחזה לכוח בריטי , הגיע בכלי רכב צבאיים ּבווינגָרד = ) העיר של ּבווין ) - מבנה המילה ׁשָ אּול מן השפה הרוסית . "גָראד" - עיר ברוסית , בדומה לשמות סטלינגָרד ולנינגָרד . מפה : 13 ההתיישבות בארץ ישראל 1945 - עד כ"ט בנובמבר 1947 . 1 מה אפשר להסיק מן המפה בנוגע לאזורים שבהם קמו יישובים בשנים ? 1947-1945 הדגימו .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר