עמוד:62

צנחנים מן היישוב נשלחים לפעילות מודיעין באירופה אחד מגילויי שיתוף הפעולה החשאי בין בריטניה לבין היישוב בעת המלחמה היה הכשרת צנחנים מּבני ְ היישוב ו ׁשִ ילּוחם למשימה באירופה . על הצנחנים הוטלה שליחות כפולה : שליחות מטעם בריטניה , ושליחות מטעם היישוב והתנועה הציונית . לכל צד - לבריטים וליהודים - היו מניעים אחרים לשיתוף פעולה זה : • בריטניה - הייתה זקוקה למידע מודיעיני מאירופה הכבושה . היא רצתה ליצור קשר עם הפרטיזנים באזורים הכבושים , ולקבל מהם מידע - וכן לסייע לטייסי בעלות הברית שנפלו בשטחי האויב . היישוב - רצה ליצור קשר עם הקהילות היהודיות , לאסוף מידע על גורל היהודים , לעודד את היהודים , לספר להם על ארץ ישראל , להמחיש את דאגת היישוב לגורלם , ולסייע בהצלת היהודים . הצנחנים המתנדבים - שנבחרו בקפידה בידי הבריטים ואומנו על ידם לקראת המשימה - היו ילידי המקום שאליו נשלחו והכירו את תנאי הטבע של האזור ואת תרבותו - השפה ומנהגי התושבים . מתוך כ250- צנחנים שאומנו למשימה נשלחו . 37 הצנחנים נשלחו לכמה יעדים : ליוגוסלביה , לסלובקיה , להונגריה , לאיטליה , לאוסטריה ולבולגריה . 12 מהם נפלו בשבי , ושבעה הוצאו להורג . שתי צנחניות לא חזרו ממשימתן - חנה סנ שִ , חברת קיבוץ קיסריה-שדות-ים , שצנחה בצפון יוגוסלביה במרס , 1944 וחביבה רייק , חברת קיבוץ מענית , שצנחה בסלובקיה בספטמבר . 1944 שליחותה של חנה סנש וגורלה זכו להד רב . הבריטים הטילו על חנה סנש וחבריה , ראובן דפני , יונה רוזנפלד ואבא ּ ּבְרדיצ ֶ 'ב , לפעול בצד הפרטיזנים בצפון יוגוסלביה , בעיקר כדי להציל טייסים בריטים שנפלו בשבי . הנהגת היישוב ביקשה מהם ליצור קשר עם הארגונים היהודיים והציוניים ברומניה ובהונגריה לקראת השתלטות אפשרית של הנאצים על ארצות אלה . ב14- במרס 1944 צנחו חנה סנש וחבריה בצפון יוגוסלביה , והצליחו לפעול בקרב האוכלוסייה המקומית להצלת טייסים של בעלות הברית . באותה תקופה החל ׁשִ ילּוח יהודי הונגריה להשמדה . חנה סנש נפרדה מחבריה הצנחנים ועברה את הגבול להונגריה ( יוני . ( 1944 מיד עם חצייתה את הגבול , כשמכשיר קשר ברשותה , אסרה אותה הבולשת ההונגרית . חנה סנש הועמדה למשפט באשמת בגידה בהונגריה , והוצאה להורג בירייה ב7- בנובמבר 1944 על ידי משטר " צלב החץ" - התנועה הנאצית שעלתה לשלטון בהונגריה ב15- באוקטובר . 1944 המחקר מן מהות שליחותם של הצנחנים [ ... ] למרות שהתפקיד הוגדר והובהר הן מצידו היהודילאומי והן מצידו הצבאי-מדיני , תיארו הצנחנים , כמו יואל ּפל ְ ג ִ י וחיים חרמש בזיכרונותיהם כיצד נפרדו הם וחבריהם ממנהיגי היישוב . [ ... ] שאלה גדולה הצגנו בפניהם ודרשנו מהם תשובה : מהו התפקיד המרכזי המוטל עלינו ? [ ... ] ' ללמד את היהודים ללחום , ' אמר אליהו ) גולומב , ) ' שהיהודים יידעו שארץ ישראל היא ארצם ומעוזם , ' אמר בן גוריון ; ' ושיתדפקו בהמוניהם על שערי הארץ הנעולים כדי לפותחם מיד לאחר יום הניצחון . ' ' הצילו יהודים , ' אמר ברל ) כצנלסון , ) ' כל היתר - אחר כך . אם לא יוותרו יהודים , גם ארץ ישראל והמפעל הציוני ייכחדו " . ' אך לצנחן אחר אמר גולומב : " המטרה הגדולה היא להגיע אל האחים המ ְ עּונים ִ , להיות להם איש ּב ׂ שָרה . בהצלחת שליחותך תלוי ההמשך בעתיד . היה ֱ יהודי גאה . דע לאן אתה הולך וזכור את ׁוָ ל ְ חיָך ֶ [ ... ] . " הצנחנים לא קיבלו , אם כן , הנחיות מבצעיות מפורטות וחד משמעיות , משום שאי אפשר היה לתת להם הנחיות כאלה מרחוק ; גם משום שהמצב באירופה השתנה במהירות , וגם משום שבשלב המאוחר שבו יצאו , כבר לא היה ידוע אם מטרתם המעשית - ארגון היהודים למרד - תוכל לצאת אל הפועל . ) ד' פורת , הנהגה במילכוד , עמ' ) 415-413 1 מה היו המטרות של שליחת צנחנים , לדברי מנהיגי היישוב ? 2 מדוע לא קיבלו הצנחנים הנחיות חד משמעיות ? " א ׁ ׁשֵרי הגפרור , " חנה סנׁש השיר נכתב בידי חנה סנש בהיותה בכלא ההונגרי . זהו השיר העברי האחרון שכתבה לפני שהוצאה להורג . ארונה הובא לישראל , והיא נטמנה בהר הרצל ב26- במרס . 1950 על שמה נקרא קיבוץ יד חנה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר