עמוד:52

יישובים חדשים מעצבים את גבולות ארץ ישראל גם ההתיישבות סייעה ליישוב בהתמודדות עם בעיות הביטחון . בשנים 1939-1936 הוקמו 52 יישובים - בשיטת " חומה ומגדל" ( מפה 7 בעמ' . ( 26 היישובים הוקמו על אדמות שנרכשו קודם לכן על ידי הקרן הקיימת לישראל . האזורים שבהם הוקמו יישובי " חומה ומגדל" נקבעו משיקולים פוליטיים וביטחוניים . ידיעות שנפוצו ביישוב על כוונת בריטניה לחלק את פלשתינה ( א"י ) לשתי מדינות זירזו את הקמת היישובים . ההנחה הייתה כי קיומם של יישובים יסייע לקבוע גבולות למדינה שתוקם בעתיד : מקומות שיהיו בהם יישובים , ייכללו בתוך גבולות המדינה היהודית . שטח ההתיישבות היהודית הורחב , ויישובים חדשים הוקמו בבקעת בית שאן , בגליל העליון ובגליל המערבי - באזורים שעד אז לא ישבה בהם אוכלוסייה יהודית . כך הוקמו יישובים חדשים , כמו מעוז חיים וטירת צבי בעמק בית שאן , ודפנה ואילֹון בגליל . יישובי " חומה ומגדל" נבנו במהירות - מע ֲ לֹות השחר ועד ֶרדת החׁש ֵ כה . היישוב כלל כמה צריפי מגורים או כמה אוהלים , מגדל שמירה וגדר עץ ( חומה . ( המבנים הוכנו מראש , ועם שחר ביום ההקמה הועברו מפורקים לנקודת ההתיישבות - והורכבו במקום . במהלך היום הוקמה גם גדר הצפון - עוד נדּבך ָ ביטחוני התמודדות נוספת עם בעיות הביטחון נערכה בגבול הצפון . עוד ביולי 1937 סללו הבריטים את כביש הצפון - דרך עפר לאורך גבול הצפון - וזו נועדה לאפ ְ ׁש ֵ ר לכוחות הצבא והמשטרה הבריטיים לנוע באזור ולמנוע חדירת כנופיות ערביות . לאורך הדרך הוקמו מצודות משטרה - ּפילּבֹוקס , אבל החדירות נמשכו ומצב הביטחון היה קשה . באוקטובר 1937 החל ס ֵ ר צ ַ 'ְרלס ְ טגְרט לשמש יועץ מיוחד למלחמה בטרור . טגְרט היה קצין משטרה בריטי , שצבר ניסיון במלחמה נגד פעולות טרור בהודו וב בֶּ נגל (ּ ּורמה . ( הוא הציע לבנות גדר ביטחון לאורך כביש הצפון , ולע ַּ ֹות אותה על ידי מצודות גדולות נוספות שיי בָּ נּו במקומות אסטרטגיים . כך הוקמה גדר הצפון שאורכה היה כ75- קילומטרים והיא נועדה לחסום את המעבר מלבנון של נשק ושל קבוצות מזוינות , שבאו להושיט עזרה לערבים בארץ ישראל . בניית גדר הצפון החלה במאי 1938 על ידי " סולל בונה , " ולשם כך גייסה החברה כ 1 , 000- עובדים שעסקו בהובלה , בבנייה ובשמירה . העבודה בשטח ההררי והסלעי הייתה קשה ומורכבת , הערבים חזרו והתקיפו את העובדים , וכדי להגן עליהם גויסו כ300- נֹוטִרים . כך התנסתה ה"הגנה" בפעולה שדרשה גיוס כוח אדם גדול לתקופה ממושכת . למרות הקשיים הרבים הושלמה בניית הגדר בשלושה חודשים . במשך תקופת הבנייה אירעו תקריות ירי אחדות , ושני פועלים נהרגו . גדר הצפון אמנם מנעה חדירה של כנופיות ערביות , אבל זמן קצר לאחר בנייתה החל המרד הערבי לדעוך , והבריטים אף החלו לפרק חלקים ממנה . כל החישובים האלה מוליכים אל מסקנה אחת : מי שאינו רוצה להיות מ ְ נּוצ ָ ח אין לו אלא לתקוף . גם אותו הצד הלוחם , שאיננו בא לדכא אחרים אלא להציל את חירותו ואת כבודו , גם לפניו פתוחה רק דרך אחת - דרך ההתקפה . הוא צריך להסתער על אויבו ולשבור את כוחו ואת רצונו . לפני שזה יספיק לתקוף אותו הוא צריך לשלול מאויבו את האפשרות לתקוף . ) מתוך : העיתון "בחרב , " בתוך : ד' ניב , מערכות הארגון הצבאי הלאומי , חלק שני , עמ' ) 42-41 1 כיצד מנמקים זאב ז'בוטינסקי ודוד רזיאל את התנגדותם למדיניות ההבלגה ? 2 מיינו את נימוקיהם להיבטים . במה הם דומים ובמה הם שונים ? 3 חוו דעתכם על מדיניות ההבלגה ) תוכלו להיעזר גם בטיעונים של מצדדי ההבלגה , תעודות בעמ' . ) 49 בניית גדר הצפון , 1938

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר