עמוד:30

ויכוח על דמות החברה בארץ ישראל מראשית תקופת המנדט התלבטו ביישוב ובתנועה הציונית בשאלה , כיצד תיבנה הארץ : האם היא תיבנה באמצעות ההון הפרטי , הכסף שהביאו אתם או ששלחו לארץ אנשים פרטיים , או שהארץ תיבנה רק באמצעות ההון הלאומי , כספה של התנועה הציונית ? היכן יושקע ההון הלאומי האם רק בהתיישבות החקלאית השיתופית שהוקמה על אדמה לאומית , או גם במושבות שאדמותיהן נרכשו בעזרת הון פרטי ? ואולי גם במפעלי תעשייה פרטיים ? בני המעמד הבינוני דרשו כי ההון הלאומי יחולק בין כל העולים , והתנגדו להשקעתו בקליטת הפועלים בלבד . מתח אידאולוגי בין המחנות החברתיים ביישוב בואן של העליות והיקלטותן בארץ , והקמת מפלגות , רשימות וארגונים - יצרו שני מחנות חברתיים ביישוב : מצד אחד - פועלים בעלי השקפת עולם סוציאליסטית , ומן הצד האחר - בורגנים בעלי הון פרטי . הוויכוח האידאולוגי בין שני המחנות החברתיים גרם למתיחות ולחשדנות ביניהם . המשברים הכלכליים שהיישוב התמודד אתם בשנות ה20- החריפו את הוויכוח האידאולוגי בין שני המחנות . הפועלים , בני העלייה השנייה והעלייה השלישית , קיבלו את בני העלייה הרביעית בעלי הרכוש ברגשות מעורבים . כיהודים , שמחו לבואם , אך בו בזמן חששו מן הבורגנים שהיו לדעתם " חסרי אידאולוגיה וחזון" ועלו לארץ לא מתוך רצון אלא מ ּ כַרח הנסיבות . לטענת הפועלים , העדיפו בני העלייה הרביעית להגר לארצות אחרות ולא לעלות לארץ ישראל ; ובארץ ישראל - העדיפו את ההתיישבות העירונית על פני ההתיישבות החקלאית . עוד טענו הפועלים , כי עולים בורגנים אינם יכולים לתרום ליצירת " האדם החדש" - עובד אדמה יצרני - שאותו רצתה הציונות לטפח . גם בין מנהיגי התנועה הציונית היו שחששו מעלייה זו . ב1924- טען חיים ויצמן , שאינו רוצה לבנות בארץ ישראל את " נלבקי ְ השנייה . " נלבקי היה רחוב מרכזי בו ַ ו ְ ׁשה ָ שבו התרכזו סוחרים יהודים , והוא שימש סמל לחיי גלות ולעיסוק היהודים בתיווך ובמסחר - שנחשבו ל"מקצועות אוויר . " כנגדם טענו העולים הבורגנים בעלי ההון הפרטי כי הפועלים החלוצים הקימו יישובים כושלים והם " אוכלי לחם חסד" החיים על חשבון הזולת , על חשבון ההון הלאומי . תעודה על חלוצים ועל בורגנים שתי השכבות , גם החלוצים וגם הבעלי בתים , כל אחת עם ה ַ מ ֶ נט ָ ל ִ יּות הקבועה שלה , יש להן מקום בהתיישבותנו , אלא שמן הצורך לקבוע לכל אחת את תחומה הנכון . את העמק המכוסה ּביצות , המיושב על ידי בדווים ושכנים אויבים , לא נוכל לכבוש על ידי בעלי בתים מיושבים בדעתם מהמעמד הבינוני , אלא רק על ידי נוער נלהב שאינו נרתע מפני סכנות לנפש ולבריאות . רק לאחר שעמק זה , שלפני עשר שנים לא היה יכול יהודי לעבור שם בלא לסכן את חייו ושהמלריה עשתה שם ׁשמֹות , נהפך לאחד המקומות הבריאים והבטוחים ביותר , אפשר כבר לדבר על התיישבותם של סוגי אנשים אחרים במקום ההוא . ) א' רופין , שלושים שנות בניין בארץ ישראל , עמ' ) 140-139 1 כיצד הכותב מתייחס לחלוצים וכיצד הוא מתייחס לבורגנים ? ההסתדרות השתתפה בעיצוב חיי התרבות של היישוב - היא הקימה ספריות ציבוריות , את אגודת הספורט " הּפֹועל , " ואת רשת " בתי החינוך" - בתי הספר של " זרם העובדים . " ההסתדרות תמכה בתנועות הנוער " הנוער העובד" ו"המחנות העולים , " וב1925- הוציאה לאור את עיתון הפועלים היומי - העיתון " דבר . " ההסתדרות נטלה על עצמה תפקידים גם בתחום הלאומי ובעיקר בנושא העלייה . גם בשעה שמשברים כלכליים הקשו על היישוב , תמכה ההסתדרות בהמשך העלייה לארץ ישראל - אף על פי שבאותה שעה צעד כזה הטיל נטל כלכלי נוסף על היישוב . מת ְ ּפָרה בתל אביב , שנות ה30- ) בערך (

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר