|
|
עמוד:12
ממשלת בריטניה ממנה נציב עליון בראש הממשל האזרחי הבריטי בארץ ישראל עמד נציב עליון . הנציב העליון מּונה על ידי ממשלת בריטניה והיו לו סמכויות רחבות : א . בתוקף תפקידו כמפקד העליון של הצבא והמשטרה היה הנציב העליון ממונה על הצבא הבריטי ועל המשטרה הבריטית , והיה אחראי לביטחון האוכלוסייה . ב . בתפקידו כראש הרשות המחוקקת פרסם הנציב העליון פקודות וצווים , והיה אחראי למינוי שופטים . ג . בתפקידו כראש הרשות המבצעת היה הנציב העליון אחראי לענייני התושבים - אישור רשיונות עלייה , רכישת קרקעות , ענייני בריאות , חינוך וכדומה . הנציב העליון דיו ֵ וח ללונדון ּבקב ִ ִ יעּות על האירועים בארץ ישראל . את דיווחיו הגיש למשרד המושבות של ממשלת בריטניה ולפרלמנט הבריטי . אחת לשנה היה על הנציב העליון להגיש דּוח לוועדת המנדטים של חב ֶ ר הלאומים . תרומת השלטון המנדטורי לפיתוח ארץ ישראל מבזק מנדט ( יפויי כוח ) הוא מעמד מדיני מסוג חדש , שניתן לאחר מלחמת העולם הראשונה לאזורים במזרח התיכון שהיו לפני המלחמה בשליטת האימפריה העות'מאנית . ארץ ישראל נמסרה לשלטון בריטניה והייתה כלולה באזורי מנדט מסוג א . אזורים אלה נמסרו לשלטון המעצמות האירופיות כפיקדון זמני בלבד , אבל לא צוין מתי תסתיים תקופת המנדט . על המדינות האירופיות הוטל לנהל את אזורי המנדט ולהכשירם לעצמאות . ב1- ביולי 1920 החלה תקופת השלטון האזרחי הבריטי בארץ ישראל . ב24- ביולי 1922 אישר חבר הלאומים את כתב המנדט על ארץ ישראל , והחל באופן רשמי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל . הוא הסתיים ב14- במאי . 1948 כתב המנדט שאישר חבר הלאומים כלל גם את הצהרת בלפור , וכך קיבלה ההצהרה תוקף חוקי ובינלאומי . כתב המנדט קבע כי בריטניה צריכה ליצור בארץ ישראל תנאים מדיניים , מנהליים וכלכליים שיאפשרו את הקמת הבית הלאומי היהודי . על פי כתב המנדט תייצג הסוכנות היהודית ( ההסתדרות הציונית ) את העם היהודי לפני ממשלת המנדט . בריטניה נדרשה לנהל את מדיניותה בארץ ישראל תוך התחשבות במיעוט היהודי וברוב הערבי , וכן למלא את התחייבויותיה בכתב המנדט ולשמור על האינטרסים שלה . ארמון הנציב בירושלים , מקום מושבו של הנציב העליון ארמון הנציב נחנך ב . 1931- לפני כן ישב הנציב העליון בבית ההארחה "אֹוגּוסטה ויְקטֹוְריה" שעל הר הזיתים .
|
|