עמוד:64

המרעה - גידול עיזים, כבשים וגמלים אחד הענפים החקלאיים העתיקים ביותר בארצות הים התיכון הוא המרעה, שהוא ענף חקלאי נפוץ באזורים מדבריים ובאזורים הרריים. בין סיפורי התנ"ך, לדוגמה, מצויים סיפורים רבים המספרים על אבותינו ועל עמים אחרים, שחיו כאן לפני כמה אלפי שנים ועסקו בגידול צאן )עיזים וכבשים(. בחורף העשב הגדל על האדמה מספק מזון לעדרים, ובקיץ הרועים נאלצים לנדוד אל ערוצי הנחלים שעוד נותר בהם עשב. הצאן מספק לרועים ולמשפחותיהם חלב ותוצרתו, בשר, עורות וצמר. מעט מן הצאן נמכר, ובתמורה הרועים הנודדים קונים סוכר, תה, קפה ומוצרים בסיסיים אחרים. המרעה נפוץ במיוחד בארצות הים התיכון ההרריות כמו טורקיה, יוון, מרוקו וספרד, וכן בארצות ששורר בהן אקלים מדברי או מדברי למחצה - ישראל, סוריה, ירדן, מצרים, לוב, אלג יריה, טוניסיה ומרוקו. הרועים הנודדים באזורים אלה נקראים ”בדווים". מלבד צאן, הבדווים מגדלים גם גמלים - בעלי חיים המסתגלים לאזורי מדבר והם משמשים גם כבהמות משא ורכיבה, ומספקים גם חלב, בשר, עורות וצמר. חיי הנדודים של הבדווים אינם מתאימים לאורח החיים המודרני. לכן כיום חלקם כבר אינם נודדים, והם חיים ביישובי קבע המציעים אספקת מים וחשמל, שירותי רפואה וחינוך, מרכזי קניות, ונוחות רבה יותר. ג ל מ י ד ע 64 המרעה במקרא רועי הצאן נזכרים במקרא פעמים רבות. ראשון רועי הצאן היה הבל, בנם של אדם וחוה, כפי שמסופר בספר בראשית: ”ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה" )בראשית ד, 2(. סיפור אחר מספר על המריבה הקשה שהתרחשה בין הרועים של אברהם ובין הרועים של לוט אחיינו על שטחי מרעה: ”ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט" )בראשית יג, 7(. אברהם הציע פתרון של פשרה, וכך הלך לוט עם אנשיו ועם צאנו לגור בכיכר הירדן, ואברהם עם אנשיו ועם צאנו ישבו בארץ כנען. עוד סיפורים הקשורים לצאן במקרא הם סיפוריהם הרומנטיים של אבותינו יצחק ויעקב. יצחק פגש את רבקה על יד הבאר שאליה באה לשאוב מים כדי להשקות את צאנה, ושם החל סיפור אהבתם. גם יעקב פגש את רחל על יד הבאר, ומאז, רעה את צאנו של לבן במשך שנים רבות, עד שנשא את רחל בתו לאישה. 64 ציור של גוסטב דורה - צייר ופסל צרפתי, אשר אייר למעלה מ100- מסיפורי התנ"ך. בציור נראה יעקב כשהוא מוקף בעדר כבשים ומתבונן ברחל

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר