עמוד:44

ב. הצמחייה ובעלי החיים באזורי האקלים המדברי בחלקו הדרומי ובחלקו המזרחי של הים התיכון, באזורים ששורר בהם אקלים מדברי או אקלים מדברי למחצה, יורדים מעט מאוד גשמים ויש מחסור חמור במים. לכן באזורים אלה מסוגלים להתקיים רק מינים מועטים של צמחים ובעלי חיים. כיצד מותאמים הצמחים לאקלים החם והיבש של אזורי המדבר? באזורים היבשים ביותר הצמחייה מרוכזת בערוצי הנחלים, אשר מי הגשמים המעטים מתנקזים אליהם. שם אפשר למצוא מעט צמחים עשבוניים ושיחים נמוכים כמו רותם המדבר. פה ושם מתנשאים עצי שיטה קוצניים. קרינת השמש החזקה המאפיינת את אזורי האקלים המדברי גורמת להתאדות מהירה של מים, וכך הצמחים המעטים הצומחים באזורים אלה מאבדים גם את מעט המים הנספגים בהם. לכן יש לצמחי המדבר תכונות מיוחדות, המאפשרות להם להתקיים בסביבה היבשה. למשל, לצמחים מסוימים יש שורשים עמוקים מאוד, המגיעים אל מי התהום הנשמרים בעומק הקרקע. לצמחים אחרים יש עלים הנושרים בקיץ, וכך הם אינם מתייבשים בשמש הלוהטת; ויש צמחים המצמיחים בקיץ עלים קטנטנים, ובחורף, כשהשמש מחממת פחות ומייבשת פחות, הם מצמיחים עלים רחבים. רק בנאות המדבר, שיש בהם מעיינות מים המהווים מקור מים קבוע, אפשר למצוא צמחייה צפופה יותר. בנאות המדבר אפשר למצוא עצי דקל וסוגים שונים של צמחים כמו סוף, קנה וסמר. מי תהום - מי גשמים המחלחלים ומצטברים מתחת לפני השטח, בתוך שכבת סלע. נוה מדבר - מקום במדבר, הנהנה מאספקת מים ממעיינות במשך כל השנה. הרותם הוא שיח מדברי שיש לו מעט עלים ופריחה לבנה, יפה וריחנית. כדי להתגבר על המחסור במים, יש לו שתי מערכות שורשים: מערכת שורשים עמוקה, ששורשיה חודרים אל תוך האדמה - לתקופת הקיץ; ומערכת ששורשיה קרובים אל פני השטח - לקליטת מי הגשמים המועטים בחורף בנאות המדבר הדקל משמש כצל לעובר י הא ו רח וגם כעץ בעל פרי מתוק וטעים

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר