|
|
עמוד:5
פתח דבר השאיפה והמאבק לחירות , על מגוון היבטיהם , הם מן התופעות המרכזיות ביותר במאה העשרים . במהלך המאה העשרים הוקמו מדינות חדשות באירופה , באסיה ובאפריקה . המדינות החדשות נולדו מתוך שאיפתם הגוברת של עמים להגשים את זכותם הבסיסית להגדרה עצמית ולחירות . גם המהפכה הקומוניסטית שהתחוללה בברית המועצות , ברבע הראשון של המאה , חתרה על פי תפיסתה , לבניית עולם חדש - סדר חברתי מתוקן המבוסס על חירות ושוויון . המאבק לחירות הגיע לשיאו בשנות מלחמת העולם השנייה . גרמניה הנאצית אשר השליטה דיכוי ועריצות באמצעות גזענות ואנטישמיות - הובסה . עוצמת הרצון לחירות היחיד ולחירות פוליטית התגלתה עם קריסתם של ברית המועצות והמשטרים הקומוניסטיים במדינות מזרח אירופה . עם זאת , עדיין נאבקים עמים רבים על חירותם מול שליטים רודנים ומשטרי עריצות , בעיקר באסיה ובאפריקה . הדמוקרטיה העניקה לשכבות רחבות בציבור את היכולת להשתתף באופן פעיל בחיים הפוליטיים . לחוסנה של הדמוקרטיה תרמו מכתבי קוראים בעיתונות , דיונים פתוחים ברדיו ובטלוויזיה , הפגנות ועצרות מחאה של המונים . למחאה החברתית והפוליטית נרתמו גם הספרות והאמנות . כל אלה יצרו "דעת קהל" מעורבת ומשפיעה . החתירה לחירות המחשבה והיצירה תרמה להתפתחות המדע והטכנולוגיה . האנושות פרצה דרך מרשימה מכיבוש שמי כדור הארץ באמצעות שכלול התעופה ועד חקר החלל והיקום . בתחום הרפואה , בעקבות תגלית הפנצילין , נפרצה דרך למניעת תמותת המונים ממחלות זיהומיות . התפתחות המדע אף מאפשרת להעמיק ולשכלל את המחקר במחלות חשוכות מרפא . עם זאת , מעוררים הישגי המדע בעיות מוסריות סבוכות . ההנדסה הגנטית שהצליחה לשכפל את "הכבשה דולי" מתא בודד במעבדה , מעוררת מחלוקת קשה בשאלת עיצובו של המין האנושי במעבדה . ואילו הטכנולוגיה המתקדמת עלולה להוביל לסכנת מלחמה גרעינית ; לפגיעות קשות במשאבי הטבע ולמפגעים אקולוגיים . במאה העשרים הגיע האדם להישגים שתרמו לרווחתו , להארכת תוחלת חייו ולשיפור איכות החיים של היחיד בחברה המודרנית . יחד עם זאת , עדיין לא תם המאבק המתמיד על הזכות לחירות .
|
|