|
|
עמוד:252
בינת שוורץ מנהלת אגף התכנון של מחוז ירושלים פגישה עם גאוגרף אלה הם רק כמה מן הנושאים שבינת שוורץ מתלבטת בהם במסגרת עבודתה כמנהלת אגף התכנון של מחוז ירושלים. לתפקיד שהיא ממלאת יש השפעה רבה על דמותו של המחוז ועל תושביו, כפי שאפשר להבין מהדוגמה הבאה: בירושלים יש שטח פתוח, עמק פרי-הר, שעדר צבאים חי בו שנים רבות, והוא מכונה "פארק הצבאים". אין זה פארק מסודר, אבל רבים מתושבי ירושלים באים לטייל במקום, ולתושבי שכונת קטמון הסמוכה יש יחס מיוחד לפינת חמד זאת. ואולם לאחרונה, יזמים מבקשים לבנות על חלק מהשטח שכונת מגורים, ועיריית ירושלים תומכת ביוזמה תוך כוונה להשתמש בכסף שתקבל כדי לפתח שטח ציבורי מסודר על אותו חלק שלא ייבנה. בינת שוורץ ניהלה מאבק נגד היוזמה של עיריית ירושלים, וביוני 2002 נקבע סופית שאין לבנות בעמק פרי-הר אלא להשאירו כשטח פתוח. בעיסוק של בינת שוורץ יש עניין רב, וגם מתח מתמיד. כיצד הגיעה לעיסוק זה? בינת מספרת שתמיד אהבה את המרחב, ועל כן היה זה אך טבעי בעיניה ללמוד גאוגרפיה. "בלימודי הגאוגרפיה באוניברסיטה קיבלתי כלים חשובים, המסייעים לי בחיי המקצועיים," אומרת בינת. "האחד הוא החשיבה הביקורתית, והגישה האומרת לא להתייחס לדבר כאל מובן מאליו אלא לבדוק כל דבר לעומק, והשני הוא היכולת לנתח מערכות מורכבות הכוללות קשרי גומלין בין מרכיבים שונים. במשך הלימודים למדנו לנתח את מרכיבי המרחב, שהוא לדעתי המערכת המורכבת ביותר הקיימת." במשך השנים עבדה בינת שוורץ בכמה מקומות עבודה, והשתתפה במחקרים ובעבודות תכנון שונות: תכנית אב לפעילות בנגב לכשיבוא שלום; תכנון אתרי התיירות באזור בית גוברין; תכנית אב לשיקום נחל הירקון, ועוד. כיום, כשהיא מנהלת את אגף התכנון של מחוז ירושלים, היא טוענת שהמשימה החשובה ביותר שלקחה על עצמה היא לאפשר לתושבי המחוז להשפיע על סביבתם, להשתתף בתכנון המרחב שהם חיים בו, ולקחת אחריות על מה שקורה בסביבתם. האם לפתח במרכז העיר מגרשי חניה גדולים שימשכו לאזור יזמים, עסקים וצרכנים? ואולי לאסור את הכניסה למרכז העיר ברכב פרטי ובכך למנוע פקקי תנועה? האם לפתח פרוייקטים שיצמצמו את היקף השטחים הפתוחים, אך יתנו בידי העירייה משאבים לטיפוח השטחים הפתוחים שנותרו? ואולי לאסור על בנייה בשטחים הפתוחים ולהשאירם ריקים ומוזנחים, עד שיהיו בידי הרשות המקומית המשאבים לפיתוחם?
|
|