|
|
עמוד:235
הכללית של הקיבוץ. הפעילות הכלכלית הענפה הביאה לעלייה ברמת החיים בקיבוצים: נבנו דירות גדולות יותר, והחברים, שבעבר ויתרו על מימוש רצונותיהם האישיים לטובת הכלל, החלו להרשות לעצמם גם להשקיע בלימודים, בטיולים לחו"ל ובעיסוק בתחביבים שונים. עד שנות ה70- נהנה הקיבוץ מאהדה ומהערכה בארץ ובעולם, ואנשים ממדינות שונות באו לראות מקרוב את צורת ההתיישבות הזאת ולהשתלב בה בהתנדבות לתקופות קצרות. בשנות ה80- נקלעה ישראל למשבר כלכלי שהשפיע על המשק כולו )ראו עמ' 65(. הקיבוצים נפגעו במיוחד מהמשבר הזה - רבים מהם היו אז בעיצומן של השקעות גדולות )למשל, השקעה בבניית בתים חדשים לצורך המעבר ללינה משפחתית(, ואחרים הסתבכו בעסקות כלכליות שונות. רוב הקיבוצים שקעו בחובות, שהלכו ותפחו עקב האינפלציה הגבוהה ששררה בארץ באותן השנים. הם קיבלו סיוע ממשלתי וציבורי, אך בכך לא היה די כדי לחלץ אותם מן המשבר. הקיבוצים לא יכלו לנהוג כמו מפעל כושל ולפטר עובדים, שהרי העובדים הם חברי המשק והקיבוץ הוא ביתם, ועם זאת היה עליהם להמשיך ולספק לחברים את הצרכים הבסיסיים. רבים נאלצו לסגור ענפים ומפעלים ולהוריד את רמת החיים. המשבר הכלכלי העלה על פני השטח בקיבוצים רבים גם בעיות חברתיות, שחלקן היו למעשה קיימות בצורת יישוב זאת כבר שנים, לדוגמה: הסתבר כי במקרים רבים אין שוויון של ממש בין חברי הקיבוץ, וכי חלק מהחברים מחזיקים משאבים כלכליים רבים יותר מאלה שיש לאחרים. יתרה מזאת: עם הזמן איבד רעיון השיתופיות את יוקרתו בחברה הישראלית, ואת מקומו תפסה השאיפה למימוש עצמי. בקרב רבים מחברי הקיבוצים השתררה תחושה של אכזבה מן הרעיון הקיבוצי ומיכולתו של הקיבוץ לתת מענה לצרכים של חבריו ולהבטיח להם קיום נאות. חברים בקיבוצים רבים החלו לערער על עקרונות הקיבוץ והעלו דרישות שונות: להיות מעורבים בהחלטות הנוגעות לחייהם )כגון מה ילמדו, מתי ייסעו לחו"ל והיכן יעבדו(; להחזיק רכוש; לקבל שכר גבוה יותר על עבודה שהיא רווחית יותר; ולהעביר את הילדים ללינה משפחתית במקום הלינה בבתי ילדים. ב1985- נרשמה לראשונה ירידה במספר החברים בקיבוצים. מספר המצטרפים לקיבוצים הלך וירד, עזיבת צעירים ומשפחות הלכה וגברה, אוכלוסיית הקיבוצים הלכה והזדקנה, ולא נבנו עוד קיבוצים חדשים. )ד127( הקיבוצים משנים את פניהם מאז שנות ה90- עושים רוב הקיבוצים שינויים במטרה להיחלץ מהמשבר. במרכז השינוי עומד תהליך ההפרטה, שעיקרו צמצום השיתוף בין חברי הקיבוץ. אורח החיים בקיבוץ, שנבנה על חיי שיתוף ושוויון, משתנה לאורח חיים ובו ניתן מקום מרכזי לחופש הפעולה ולחופש הבחירה של הפרט. את צורת היישוב החדשה שנוצרה נהוג לכנות בשם "הקיבוץ המתחדש". השינויים העיקריים הם בתחומים הבאים: • תעסוקה - חברי הקיבוץ יכולים לבחור אם לעבוד בקיבוץ או מחוצה לו. כמו כן, הקיבוץ יכול להעסיק עובדים שכירים שאינם חברי קיבוץ. אין עדיפות לחברי הקיבוץ בתחום התעסוקה - שוכרים עובדים לפי הצורך, גם אם הם אינם חברי קיבוץ. מפעלי התעשייה של הקיבוץ מופעלים באופן עצמאי, לא כחלק מן המשק הקיבוצי, והם מנוהלים בידי מנכ"לים חיצוניים ומועצות מנהלים. ד.127 מאזן ההגירה בקיבוצים, במושבים וביישובים קהילתיים, בשנים ,2000 2005
|
|