עמוד:113

מקורות מים נוספים במערכת המים מכיוון שמקורות המים הטבעיים של ישראל אינם מספקים את הצריכה הגוברת של מים במדינה, נעשות פעולות שונות להפקת מים ממקורות נוספים. מקורות כאלה הם מי שיטפונות, מי קולחים מטוהרים ומי ים מותפלים. מי שיטפונות מי שזכה לראות טישןופ ודאי הבחין שבאפיק של הנחל היבש מתחילים לזרום מים בשצף קצף זמן קצר לאחר תחילת הגשם. השיטפונות בנחלים אינם צפויים זמן רב מראש, ולכן כמויות המים הגדולות הזורמות באפיקים מגיעות אל הים בתוך זמן קצר ומתבזבזות. כיום משתמשים במי השיטפונות בעיקר כמקור להעשרת מי התהום. לשם כך מקימים במורדות הנחלים מאגרי מים גדולים על שטחים של אלפי דונמים, ובהם מתקנים העוצרים את הסחף הרב המגיע עם השיטפון. מהמאגרים מזרימים את המים לבארות )אותן בארות שבקיץ שואבים מהן מים(, או לבריכות חלחול רחבות ידיים, וכך מחדירים את מי השיטפון לאקוויפר. בגלל העלות הגבוהה של מאגרי המים, ושטחי הקרקע הגדולים הנדרשים להקמתם, הוקמו בארץ רק שני מפעלים גדולים לאגירת מי שיטפונות - בצפון מישור החוף )”מפעל נחלי מנשה"( ובדרומו )”מאגר שקמה"(, ובהם אפשר לאגור כ15- מלמ"ק מים. בנוסף עליהם הוקמו כמה מאגרים קטנים יותר. לדוגמה, בדרום הארץ הוקם מאגר על גדותיו של נחל בשור, ואפשר לאגור בו 6 מלמ"ק מים. למרות שהנגב משופע בשיטפונות, לא הוקמו בו מפעלי אגירה רבים נוספים, מכיוון שבאזור זה אין אקוויפר מתאים להחדרת מי השיטפונות. באזורים אחרים של הארץ הוקמו מאגרים קטנים, האוספים את מי השיטפונות מהסביבה הקרובה. )ראו מפה, עמ' 120( קולחים במדינה הסובלת ממשבר מים חריף יש צורך לנצל כל טיפה, ולפעמים יש לנצל כל טיפה פעמיים! הניצול הכפול אפשרי אם מטהרים את הםיכפשהופכים אותם לקולחים ומשתמשים בהם שימוש חוזר )ג8(. כיצד? אוספים את השפכים באמצעות מערכת צינורות ומעבירים אותם לינוכמ רוהיטשם מסננים אותם והם עוברים תהליך טיהור מורכב שבסופו הם מתאימים להשקיה ולשימוש בתעשייה. מידת הטיהור של הקולחים היא המכתיבה את אפשרויות השימוש בהם. למשל, מים המטוהרים טיהור חלקי משמשים לקירור מנועים בתעשייה או להשקיית גידולים שאינם משמשים למזון, כמו כותנה; ורמת טיהור גבוהה יותר מאפשרת השקיית גידולים כמו קליפים - עצי פרי שקולפים את פירותיהם )למשל, עצי הדר(. מכון הטיהור המשוכלל ביותר בישראל הוא השפד"ן, והוא מטהר את השפכים של גוש דן. במים המטוהרים של השפד"ן אפשר להשקות את כל סוגי הגידולים החקלאיים. ואכן, קו מים הקרוי ”הקו השלישי" מזרים את מי הקולחים מהשפד"ן לאזור הנגב הצפון-מערבי, ושם המים משמשים להשקיית שדות האזור )ראו מפה, עמ' .120 עוד על השפד"ן, עמ' 317-316( קולחים: שפכים שעברו תהליך טיהור ומשמשים להשקיית גידולים חקלאיים ולתעשייה. מים שפירים: מים שאיכותם טובה והם ראויים לשתייה ולכל שימוש אחר. שיטפון: שטף מים חזק, בדרך כלל פתאומי, הנוצר בנחלים ומתקדם במהירות לעבר אזור השפך שלהם. לעתים מי השיטפון עולים על גדות הנחל ומציפים שטחים נרחבים. מלמ"ק: מיליון מטרים מעוקבים - יחידה למדידת נפח. שפכים: מי ביוב, מים מזוהמים כתוצאה משימוש ביתי או תעשייתי והם מפונים באמצעות מערכת הביוב. מכון טיהור: מתקן שבו מטהרים את השפכים מן המרכיבים המזיקים. פעולת הטיהור מצמצמת את הנזק שהשפכים גורמים לסביבה, ומאפשרת לשוב ולהשתמש בהם להשקיה ולתעשייה. ג.8 שפכים וקולחים בנתונים • 60% מהמים שהאדם צורך ביום מגיעים למערכת הביוב. כלומר, 160 ליטר שפכים ביום לאדם. • בשנת 2004 נוצרו בישראל כ470- מלמ"ק שפכים ביתיים. • 96% מן השפכים הביתיים מחוברים למערכות איסוף, ואחוז גבוה מהם, 91% מטופל ברמות שונות. 312 מלמ"ק מושבים לשימוש חוזר בחקלאות. מים באספקה שוטפת דוד אלקן קראו את המאמר "מים באספקה שוטפת" בספרייה הווירטואלית. @ מה הם היתרונות של ניצול מי ה שיטפונות לפי המאמר?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר