|
|
עמוד:84
מכס: מס המשולם על סחורה מיובאת. הון אנושי: מאפיינים של אוכלוסייה, אשר יש להם ערך כלכלי, לדוגמה: השכלה, ידע טכנולוגי ומיומנות מקצועית. ”החרם הערבי": חרם כלכלי שהכריזו מדינות ערב נגד ישראל. החרם מתבטא באי קיום קשרי מסחר וכלכלה בין מדינות ערב לבין ישראל, ובהימנעות מסחר עם כל חברה בעולם הסוחרת עם ישראל. החרם הוטל עם קום המדינה, וכיום מחזיקות בו עדיין חלק ממדינות ערב. גלובליזציה במחלוקת מאחר שתהליך הגלובליזציה משפיע על תחומי חיים רבים ומשנה את אורח החיים במדינות רבות בעולם, רבים חשים מאוימים ממנו. וככל שהתהליך מתעצם, כן מתרחב גל המחאות העולמיות כנגד המדינות והארגונים הכלכליים המובילים את הגלובליזציה. המפגינים מקווים להשפיע על מובילי התהליך לשנות את החלטותיהם. הנה כמה מהטענות שהמתנגדים מעלים: • רבות מהחברות הרב-לאומיות משקיעות רק מעט מרווחיהן בפיתוח הכלכלה של המדינות שהן פועלות בהן. רוב הרווחים חוזרים למדינות שבהן הוקמו החברות, ומושקעים בהן. • חברות רב-לאומיות רבות מעסיקות במפעלים שבמדינות הפחות-מפותחות ילדים ונשים בתנאי עבודה קשים ובשכר נמוך. הן סוגרות ומעבירות את המפעלים ממדינה למדינה בהתאם לצרכים של החברה בלבד, ובלכתן הן מותירות אנשים רבים מחוסרי עבודה, ולעתים אף גורמות למשבר כלכלי במדינה כולה. • הגלובליזציה מגדילה את הפער בין העשירים לעניים. אמנם העניים לא הופכים עניים יותר, אבל העשירים הופכים לעשירים הרבה יותר. וכך יש בעולם כ1.3- מיליארד בני אדם ששכרם נמוך המשק הישראלי משתלב בכלכלה הגלובלית בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה היו הגבלות חמורות על יבוא סחורות מחו"ל. מנהיגי המדינה חששו כי יבוא של מוצרים שונים מחו"ל יעמיד את המוצרים הישראליים בתחרות שהם לא יוכלו לעמוד בה, ויגרום לסגירת מפעלים מקומיים ולאבטלה. לפיכך, כדי להגן על תוצרת הארץ, הוגבל היבוא של מוצרים זולים ממדינות אסיה, דרום אמריקה ואירופה המזרחית, והוטל סכמ גבוה על מוצרי יבוא מאירופה ומארה"ב. המדינה גם עודדה רכישת מוצרים מתוצרת הארץ, מוצרים ”כחול-לבן". התוצאה היא שמוצרי היבוא היו יקרים יותר מהמוצרים המקומיים, ואוכלוסיית ישראל קנתה בעיקר מוצרים מקומיים. )ב30( במהלך השנים חל שינוי בגישה הכלכלית והמשק הישראלי הלך ונחשף ליבוא של סחורות מחו"ל. בשנות ה90- קיבל התהליך תאוצה, כשהמדינה ראתה את היתרון בהשתלבות בתהליך הגלובליזציה והחליטה לפתוח את המשק הישראלי. כצעד ראשון היה על הממשלה לבצע כמה רפורמות כלכליות במשק )ראו מסגרת(. הרפורמות שהמדינה ביצעה, וכן היכולת הטכנולוגית וןוהה ישונאה המצויים בארץ, עוררו התעניינות בעולם. והניסיונות המדיניים להידברות עם מדינות ערב ועם הפלסטינים, שהחלו בשנת ,1993 תרמו להגברת האמון בישראל ובכלכלתה, ולהפסקה חלקית של ”םרחה יברעה" מה לי ולגלובליזציה? אורלי לובין חפשו באמצעי התקשורת ידיעות המעידות על התנגדות לגלובליזציה, וכתבות @ על הפגנות נגד התופעה. ציינו כנגד מי הן מופנות, ומה הן טענות המתנגדים. מדולר אחד ליום, ולעומתם קבוצה קטנה יחסית של עשירים שההון שבידיהם הולך וגדל. • ההון הרב המצוי בידי החברות הרב-לאומיות נותן להן לעתים כוח שהוא גדול מכוחן של ממשלות, ויכולה להיות להן השפעה גם על החלטותיהן של ממשלות, במיוחד במדינות הפחות-מפותחות. • הגלובליזציה יוצרת תרבות עולמית הומוגנית. כחלק מהתהליך יש לה השפעה רבה על התרבויות המקומיות, ורבות מהן הולכות ונכחדות. • החברות הרב-לאומיות גורמות נזקים לסביבה, בעיקר על ידי ניצול יתר של המשאבים במדינות העניות )לדוגמה: כריתת יערות הגשם בדרום- מזרח אסיה על ידי חברות לייצור נייר(. חברות אלה אף מייצרות כמויות פסולת גדולות המזהמות את המדינות שהן פועלות בהן, וכשהן עוזבות את המקום, הן משאירות אחריהן הרס והזנחה. הוויכוח בין תומכי הגלובליזציה לבין המתנגדים לה עוד לא תם, אך דבר אחד מוסכם על הצדדים - תהליך הגלובליזציה הוא עובדה ואי אפשר לעצור אותו או להחזירו לאחור. השאלה היא: לאן יתגלגל התהליך הלאה, ואיך אפשר להפיק ממנו את מרב התועלת לטובת העולם כולו.
|
|