עמוד:68

התעשייה בין מעורבות ציבורית לכוחות השוק המתח בין שני הגורמים הכלכליים - המעורבות הציבורית וכוחות השוק - מורגש מאוד בענף התעשייה. מצד אחד, כוחות השוק פועלים בענף התעשייה, כמו בענפים האחרים, על פי שיקולים כלכליים פרטיים. מצד שני, מאז ומתמיד הממשלה מעורבת בפיתוח התעשייה והיא תומכת בה בדרכים שונות - אם במצב של כשל קושאו כאשר היא מבקשת לקדם מטרות ציבוריות ולאומיות. הנה שתי דוגמאות: • כאשר הממשלה מחליטה לפתח אזורים מסוימים בישראל, וליצור שם מקומות עבודה, היא מציעה ליזמים הטבות כדי שיקימו מפעלים באזורים אלה. לדוגמה, מפעל ”אינטל" )ראו מסגרת, עמ' 71-70(. ללא תמיכת הממשלה הם היו מקימים את המפעלים במרכז הארץ, כי שם מצויים: כוח העבודה המקצועי והאקדמי המתאים; קהל הלקוחות הגדול ביותר; נותני שירותים וספקים, וכדומה. • כאשר הממשלה מחליטה לפתח מפעלים כלכליים גדולים, היא משקיעה בהם הון רב במשך שנים ארוכות, ללא קבלת רווחים. משקיעים פרטיים בדרך כלל אינם משקיעים כל כך הרבה כסף במשך זמן כה רב בלי לקבל רווחים, ולכן יש צורך במעורבות ממשלתית. דוגמה לכך היא התעשייה הביטחונית של ישראל. )ראו מסגרת( מהו הביטוי של המעורבות הממשלתית בתעשייה? בעבר התבטאה המעורבות הממשלתית בהטלת הגבלות על היבוא ובהטלת מכסים על מוצרים המיובאים לארץ. אך בשנים האחרונות, בעקבות מדיניות הדוגלת בפתיחת המשק לתחרות חופשית, בוטלו רוב ההגבלות האלה )ראו גם עמ' מעורבות הממשלה מתבטאת גם בעידוד התעשייה: כבר בשנות ה50- כמה חוקים, כמו קוחה דודיעל תועקשה ןוה וקוח ומה"פשבמסגרתם ניתנות כל שנה הטבות למפעלים שהמדינה מעוניינת לקדם. על פי החוק לעידוד השקעות, למשל, הממשלה נותנת תמיכה לתעשייה ירוזא תופידע תימואל )ב7(. חוק זה מעודד הקמה והרחבה של מפעלי מבנים לתעשייה, מלונות ומפעלי תיירות באזורי הפריפריה של מדינת יזם המעוניין להקים מפעל כלכלי באזור כזה, יכול לפנות למרכז ההשקעות שבמשרד המסחר והתעשייה ולקבל מעמד של ”מפעל מאושר". מעמד מאפשר לו להצטרף לאחד ממסלולי ההטבות האלה: .1 קבלת מענקים - בעל המפעל מקבל מענק שהוא אחוז מסוים מתוך שהשקיע במפעל, בהתאם לאזור ההקמה של המפעל. כך, לדוגמה, בשנת 2004 - מפעל מאושר באזור עדיפות א' קיבל ממרכז ההשקעות מענק להקמת המפעל בגובה של 24% מההשקעה שלו, ומפעל שהוקם באזור עדיפות ב' קיבל מענק השקעה בגובה של 10% מההשקעה. .2 פטור ממס ללא מענקים - בעל המפעל יכול ליהנות מהפחתה בתשלום מס במשך כמה שנים, בהתאם לאזורי העדיפות הלאומית. ב.7 אזורי העדיפות הלאומית במדינת ישראל בשנת 2005 כשל שוק: מצב שבו השוק הפרטי ”נכשל" באספקת שירותים או מוצרים חיוניים, והממשלה מתערבת ומספקת אותם. החוק לעידוד השקעות הון: חוק משנת ,1959 הקובע הקמת מרכז להשקעות אשר ייתן מענקים, פטורים, הנחות והקלות למי שיקימו מפעלים באזורים מועדפים. חוק המו"פ, החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה: נחקק ב1984- במטרה לעודד פיתוח תעשייה עתירת ידע. אזורי עדיפות לאומית: חלוקת המדינה ל3- אזורים המדורגים לפי עדיפות לאומית. אזורי עדיפות )פיתוח( א' הם האזורים בעלי העדיפות הגבוהה ביותר, ובהם המדינה נותנת את התמריצים הגבוהים ביותר. אזורי העדיפות הלאומית משתנים לפי החלטת הממשלה. מה הן הסיבות שבגל המדינה משקיעה בתע שייה? אילו סוגי הטבות מוצעים למפעלים באזורי הפריפריה של המדינה? מדוע לדעתכם הם אינם מושכים מפעלים במידה מספקת? החיים קלים בכפר קרן צוריאל-הררי

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר