|
|
עמוד:17
הקטנים יותר, ובו קיבלה המועצה הפלסטינית את הסמכות המלאה לניהול, אך השטח נותר באחריות ביטחונית של ישראל. - שטח ,C שבו נותרה לישראל שליטה מלאה, ניהולית וביטחונית. הסכם חברון )1997(: הסדר מיוחד הנוגע לעיר חברון )בניגוד לערים הפלסטיניות האחרות(, בשל הימצאות תושבים יהודים בעיר, שנחתם על ידי ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. ההסכם מחלק את חברון לשני סוגי אזורים: אזורים בשליטה פלסטינית מלאה, ואזורים שבהם מרוכז היישוב היהודי וכן כ40- אלף פלסטינים, שיישארו בשליטת ישראל. ההסכם כלל גם את הצבתו של כוח משקיפים בין-לאומי לפיקוח על ביצועו. על אף שצה"ל חידש את פעילותו באזור שבשליטה הפלסטינית עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, ההסדרים שעוגנו בהסכם חברון מהווים הבסיס לחלוקת השליטה בחברון מאז ועד היום. ועידת קמפ-דיויד )2000(: נערכה בהשתתפות ראש ממשלת ישראל דאז, אהוד ברק, ויו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, ובנוכחות נשיא ארה"ב, ביל קלינטון, במטרה להגיע להסכם שלום ולסיום סופי של העימות הישראלי-פלסטיני. המהלך הסתיים בכישלון על רקע אי-הסכמות בנושא ירושלים. האינתיפאדה השנייה )2000(: המכונה "אינתיפאדת אל-אקצה", פרצה חודשים אחדים לאחר כישלון ועידת קמפ-דיוויד. הרקע לפריצתה היה התקוממות פלסטינית סביב ביקורו של אריאל שרון בהר הבית. היא החלה בפעולות מחאה עממיות, שבמהרה הפכו לפעולות טרור וגרילה. בעקבות האינתיפאדה הזאת בוטלו מרבית ההסכמות בין מדינת ישראל לפלסטינים, שהושגו בהסכם אוסלו על שלביו השונים. הקמת גדר ההפרדה: מטרת גדר ההפרדה היא ליצור הפרדה בין מרכזי האוכלוסייה הפלסטינית והאוכלוסייה הישראלית. עד הקמתה היה הגבול בין שתי האוכלוסיות ביהודה ושומרון פרוץ כמעט לחלוטין, מה שהקל על ארגוני הטרור לבצע פיגועים בתוך מרכזי האוכלוסייה הישראלית. הגדר אמורה להקשות על המעבר משטחיה של האוכלוסייה הפלסטינית אל ישראל, לצמצם באופן משמעותי את הפיגועים, ולהגדיל את תחושת הביטחון של האוכלוסייה בישראל. במקומות מסוימים גדר ההפרדה, שבנייתה החלה ב,2002- מורכבת מחומת בטון, ובמקומות אחרים היא מורכבת משורה של גדרות מתוחכמות. הגדר אינה מהווה קו גבול בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית, והקמתה מהווה פעולה חד-צדדית של ישראל, המתבססת על רעיון ההפרדה הטריטוריאלית בין שני העמים. תוואי הגדר נגזר משיקולים ביטחוניים ודמוגרפיים בלבד, ולמרות זאת, בחלקים רבים תוואי הגדר עוקב בסמיכות רבה אחר "הקו הירוק", ובחלקים אחרים הוא סוטה ממנו כדי ליצור רצף בין גושי ההתיישבות היהודיים לשטחה של מדינת ישראל. הקמת גדר ההפרדה אינה מהווה הכרה בריבונות פלסטינית על השטחים הנמצאים מעברה השני. הכוונה היא שגבולות הריבונות בין שני העמים ייקבעו בעתיד במשא ומתן ובהסכם. חלקים שונים בתוואי הגדר ההולכת ונבנית נמצאים במחלוקת, והוא נתון לבחינתו של בג"ץ. מהצד הפלסטיני הטענות העיקריות נגד תוואי הגדר מתמקדות בכך שהוא יוצר מובלעות בתוך השטח הפלסטיני, ומנתק כפרים משטחיהם החקלאיים ומבארות המים שלהם, וכן מהערים הפלסטיניות הגדולות המספקות להם שירותים. מצד היישוב היהודי יש טענה שתוואי הגדר מנתק יישובים יהודיים ממדינת ישראל. .11 תוואי גדר ההפרדה
|
|