שינויים בתוואי של גבולות ישראל

עמוד:8

גבולות מדיניים הם, מעצם טיבם, גורם מלאכותי הנכפה על המרחב הטבעי. הסיווג המוכר ביותר של הגבולות הוא במיונם לתולובג טםייעב ותולובג םייתוכאלמ. הגבולות הטבעיים מבוססים על צורות נוף פיזיות - נהרות, נחלים, ימות ורכסי הרים. הגבול בין ישראל לירדן, לדוגמה, הוא גבול טבעי העובר באפיקים של נהר הירמוך ונהר הירדן. לעומת הגבולות הטבעיים, הגבולות המלאכותיים מבוססים על קווי האורך והרוחב של מפת העולם או על חיבור של נקודות התייחסות שרירותיות במרחב. כאשר מדינות מסכימות על קו הגבול ביניהן ואין להן תביעות על השטחים שמעבר לקו המוסכם, הגבול ביניהן נקרא לובג םכסומ או לובג רכומ. לרוב שוררים יחסי שלום בין המדינות השוכנות משני צידיו של גבול כזה, והוא פתוח למעבר מצד לצד. לישראל יש גבול מוסכם עם מצרים, והגבול עם ירדן מוסכם רק בחלקו - קטע הגבול העובר לאורך בקעת הירדן )מדרום לבקעת בית שאן ועד למרכזו של ים המלח( אינו גבול מוסכם, שכן לטענת הירדנים חלוקת הריבונות על השטח שממערב לגבול הזה צריך להיקבע בהסדר בין ישראל לפלסטינים. כאשר אין הסכמה בין מדינות על קו הגבול ביניהן, לגבול יש מעמד זמני. לובג ינמז נוצר בעקבות מלחמה שבה צד אחד כבש שטחים מידי אחר, או שהוא נכפה על אחד הצדדים בדרך אחרת ולפחות אחד מן הצדדים אינו מסכים לתוואי שנקבע. הגבול הזמני יכול להיות במעמד של וק תקספה שא או וק שתתיב קשנ, המציינים הסכמה של הצדדים על הפסקת פעולות הלחימה ביניהם לזמן בלתי מוגבל. לישראל יש גבולות מסוג זה עם סוריה ועם לבנון, וכאמור, גם לאורך קו הגבול עם ירדן בבקעת הירדן, בין בקעת בית שאן לים המלח. בדרך כלל הגבולות הזמניים סגורים למעבר, ולעתים מפריד בין הצדדים כוח של או"ם או כוח אחר. במקרים כאלה, אחד הצדדים )או שניהם( עשויים שלא להכיר בריבונות של הצד השני על השטחים שנכבשו במלחמה. כל גבולותיה של ישראל הם גבולות יבשתיים, מלבד הגבול המערבי, שהוא גבול ימי. אמנה בין-לאומית מסמיכה כל מדינה השוכנת לחוף ים לקבוע באיזה מרחק מקו החוף יעבור קו הגבול בשטח הים, ומדינת ישראל קבעה כי הגבול הימי שלה יעבור במרחק כ22- ק"מ מקו החוף של ים התיכון. התחום שבין קו החוף של ישראל לגבול הימי שלה נחשב לםוחת םימה טהםיילאירוטיר של המדינה, והוא מותר למעבר של ספינות זרות אך לא לספינות המצויות ביחסי מלחמה עם ישראל. שינויים בתוואי של גבולות ישראל כאמור, גבולותיה של ארץ ישראל נקבעו והשתנו במהלך ההיסטוריה בעקבות מלחמות, סכסוכים, התערבותם של גורמים זרים, הסכמי שלום ולחצים בין-לאומיים. נבחן את השינויים שחלו בגבולות הארץ למן התקופה העות'מאנית ועד ימינו. במשך 400 שנה, עד שנת ,1917 הייתה ארץ ישראל טריטוריה בתחומי האימפריה העות'מאנית, ללא גבולות ברורים וללא זהות טריטוריאלית לתושביה. במהלך מלחמת העולם הראשונה התמוטטה האימפריה העות'מאנית, והאזור, שכלל את ישראל, לבנון וסוריה, חולק בין שתיים מן המעצמות של אותם הימים, בריטניה וצרפת. החלוקה בין שתי המעצמות נבעה משיקולים ששילבו בין התנאים הגאוגרפיים, הפיזיים והאנושיים של המרחב, ובין האינטרסים האסטרטגיים של המעצמות. גבול טבעי: גבול העובר לאורך קווי נוף בולטים: נהר, קו רכס, אגם וכדומה. גבול מלאכותי: גבול העובר לאורך קווים שרירותיים שאינם קשורים לתוואי הנוף. גבול מוסכם, גבול מוכר: גבול שהתוואי שלו מוסכם על המדינות השוכנות משני צדדיו. גבול זמני: גבול שאין הסכמה לגביו בין המדינות השוכנות משני צידיו. קו הפסקת האש, קו שביתת הנשק: הקו שעליו עמדו הכוחות של הצדדים הלוחמים עם הפסקת פעולות הלחימה ביניהם. תחום המים הטריטוריאליים: מרחב השליטה של מדינה בים, המוגדר כתחום שבין קו החוף לבין קו גבול ימי המצוי במרחק מסוים מקו החוף, בתוך הים. בדקו במקורות שונים ומצאו את תחומי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בימי בית שני. א. אילו מאזורי ארץ ישראל של היום כלולים בתחומי ההתיישבות היהודית בימי בית שני? ב. ערכו השוואה בין גבולותיה של מדינת ישראל כיום לבין גבולות ההתיישבות היהודית בימי בית שני. מה דומה? ומה שונה? היעזרו באתר האינטרנט "דעת".

קודם  |  הבא