|
|
עמוד:318
רשות נחל הקישון אתר אינטרנט נחל קישון, שהוא אחד הנחלים הגדולים בישראל, הוא גם מהמזוהמים שבהם. עד ראשית המאה היה הקישון נחל איתן שופע מים ובעל מערכות חי וצומח עשירות ומגוונות. האוכלוסייה שהלכה וגדלה באזור אגן ההיקוות של הנחל, והנמל והתעשייה שהתפתחו במפרץ חיפה, הזרימו שפכים אל הנחל והפכו אותו למוביל שפכים מסוכן לבריאות. בשנת 2000 עלה נחל קישון לכותרות בשל החשש שחיילים שצללו במימיו במהלך אימונים צבאיים חלו במחלות ממאירות. בעקבות זאת הוקמה "ועדת שמגר" שנועדה לחקור אם מי הקישון מכילים או הכילו חומרים מסוכנים לבריאות, ואם הם השפיעו על בריאותם של החיילים. בדו"ח ביניים שפירסמה הוועדה נקבע בין השאר שיש שיפור איטי והדרגתי באיכות מי הקישון, אך הנחל עדיין מהווה מטרד סביבתי וסכנה לבריאות הציבור ואין להתיר צלילה ושחייה במימיו. בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים לשיקום הנחל, ואכן יש שיפור במצבו עד שאפילו דגים מצליחים לחיות בו. אבל שיקומו המלא של הנחל יימשך למעלה מ10- שנים. בנחל קישון אפשר להבחין בשני קטעים, שלכל אחד מהם אופי אחר, גורמי זיהום שונים ותכנית שיקום אחרת )ו28(: • מעלה הנחל - מהעיר ג'נין ועד לשפך של נחל ציפורי אל הקישון, לאורך כ60- ק"מ, נותרו עדיין אתרי טבע, נוף, היסטוריה ומורשת רבים. הזיהום בקטע זה נובע בעיקר ממי קולחים באיכות נמוכה, וכן מפעילות חקלאית )מי ברכות דגים, שטיפת רפתות, דישון שדות(. • מורד הנחל - 7 הק"מ האחרונים של הנחל סובלים מזיהום כבד של תעשיות, שפכים וקולחים עירוניים. במקום שבו הקישון נשפך למפרץ, חודרים מי הים לאפיק הנחל וממליחים את מימיו. הזיהום הכבד הביא להרס המערכת האקולוגית בקטע זה. ברשות הנחל הוכנה תכנית להפיכת הנחל ממטרד למשאב, מנחל מזוהם לנכס סביבתי. עיקרי התכנית הם: .1 מנחל ”מת" לנחל ”חי" - הפסקת הזיהום והזרמת קולחים מטוהרים לנחל, כדי שמערכות החי והצומח יוכלו לשקם את עצמן. .2 ממרחב נחות למרחב של איכות - שימור ערכי טבע ייחודיים; שימור ופיתוח שטחים פתוחים ופארקים לטובת הציבור למטרות קיט, נופש וספורט. .3 משוליו של אזור פיתוח עירוני לליבת המטרופולין - הפיכת אזור הנחל לשדרה הירוקה של מטרופולין חיפה. .4 העלאת ערך הקרקע ומשיכת פעילות כלכלית שתביא לפיתוח האזור - שינוי מצב הנחל יהפוך את המרחב שלו למוקד משיכה ליזמים, ויעלה את ערך הקרקע. מה נעשה עד כה? המפעלים השקיעו סכומי כסף גדולים בהקמת מתקנים לטיהור השפכים שלהם, וכך הופסקה בהדרגה הזרמת שפכים ומזהמים תעשייתיים אחרים. מתחילת שנת 2002 חל איסור מוחלט על הזרמת שפכים שאינם מטוהרים לקישון, ולמפעלים הותר להזרים לקישון, באופן זמני, רק קולחים שטוהרו ברמה נמוכה. הזרמת הקולחים האלה פסקה באופן חלקי, ורק כשיושלם צינור שיזרים אותם ישירות לים יזרמו בקישון קולחים באיכות גבוהה בלבד, שיאפשרו למערכת האקולוגית להשתקם. במקביל לסילוק המזהמים מתבצעות פעולות של פיקוח ואכיפה: נערכים סיורים לאורך הנחל וביקורים בחצרות המפעלים; נבדקת איכות מי הנחל והקולחים המוזרמים אליו; ומוגשות תביעות משפטיות כנגד מפעלים מזהמים. פארק הדיג בשפך הקישון ופארקים נוספים, ההולכים ומוקמים, הם תחילתו של שיקום המרחב שסביב הנחל ויצירת רצף ירוק לאורכו )ו32(. נחל קישון - ממטרד סביבתי למשאב טבעי הסבירו כיצד הפך נחל קישון ממטרד סביבתי למשאב טבעי. ו.32 פארק הדיג בקישון
|
|