|
|
עמוד:313
מה יציל את החוף והים? במהלך השנים, במסגרת קביעת מדיניות סביבתית בישראל, תוכננו תכניות, נחקקו חוקים ובוצעו פעולות שונות לשמירת הנכס הציבורי הזה. בתחום של זיהום החוף והים חתמה ישראל על אמנת ברצלונה )”האמנה להגנת הים התיכון מפני זיהום" משנת 1975(. באמנה זאת התחייבה ישראל לשתף פעולה עם שאר מדינות הים התיכון, ולחוקק חוקים שיגנו על חופי הים מפני זיהום. דוגמה לחוק כזה היא החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים - התשמ"ח )1988(, האומר: ”לא יטיל ולא יזרים אדם לים פסולת או שפכים ממקור יבשתי, במטרה לסלקם לים, בין במישרין ובין בעקיפין, אלא על פי היתר ובהתאם להוראת חוק זה." ואכן, יש שיפור: מפקחים מטעם המשרד לאיכות הסביבה מסיירים לאורך החופים ועורכים ביקורות בכלי שיט, בנמלים, במתקני דלק ימיים ובמכונים לטיהור שפכים - כדי למנוע את זיהום הים והחוף. מי שנתפס בזיהום, מועמד לדין על פי העיקרון של ”המזהם ישלם" - ומשלם עבור ניקוי החוף. באגף ים וחופים שבמשרד לאיכות הסביבה קיים צוות העומד מוכן ומגיב במהירות לכל מקרה שכתם שמן מתקרב אל חופי הארץ. נושא הבנייה לאורך החופים נמצא כיום במרכזו של מאבק ציבורי נרחב, ובשנת 2004 רשמו לעצמם הארגונים הירוקים הישג חשוב: בשנה זאת נחקק ”חוק החופים", שנועד להגן על חופי ישראל מפני פרוייקטים של פיתוח ובנייה. החוק מקנה לכל אזרחי המדינה זכות לעבור מעבר חופשי לאורך חופי הארץ. לפי החוק, בשטח שנמצא עד מרחק 300 מ' מקו המים לא יהיו בנייה, פגיעה סביבתית או פיתוח לפי תכנית המיתאר הארצית לחופים אסור לבנות מבנים במרחק של פחות מ100- מ מקו המים. א. מה ההיגיון באיסור זה? ב. הביאו 3 דוגמאות להפרת האיסור הזה. מסמך מדיניות לחופי הכינרת החברה להגנת הטבע ו.25 ב"כפר הים" שבחדרה חלק ממבני המגורים, המסעדה, הב רכה והמחסנים, בנויים בתחום של פחות מ100- מ' מקו המים, והמבנים מוקפים בגדרות החוסמות את הגישה אל החוף
|
|