|
|
עמוד:233
מושבות רבות הופכות לערים בשנות ה20- וה30- של המאה העשרים החלו להתרחש במושבות השוכנות במרכז הארץ תהליכי עיור, ומושבות רבות, שהוקמו כיישובים חקלאיים, הפכו לערים. לא כך קרה במושבות הגליל, שנשארו ברובן בעלות אופי כפרי. מה היו הגורמים לעיורן של המושבות הנמצאות במרכז הארץ? ■ האוכלוסייה של מושבות המרכז גדלה במהירות בזכות ענף הפרדסנות - המושבות של מישור החוף התבססו על ענף גידול ההדרים, שהוא ענף עתיר עבודה. במושבות אלה נקלטו משפחות פועלים רבות, שעסקו בגידול הפרדסים, בקטיף, באריזה, וכן בתעשיות חקלאיות )כגון מיץ ושימורים( שהתפתחו על בסיס פרי ההדר. מושבות הגליל, לעומתן, התבססו בעיקר על גידולי שדה ופלחה )ירקות, תבואה ועוד(, שהיו ענפים חקלאיים משפחתיים שלא נזקקו לתוספת רבה של פועלים, ולכן לא זימנו גידול אוכלוסייה. הגידול באוכלוסיית הפועלים במושבות המרכז יצר ביקוש גם לתוספת שירותים )חינוך, בריאות, תחבורה, תברואה, רווחה(, ושימש בסיס לגידול נוסף של האוכלוסייה ולזירוז עיורן של המושבות. ■ הבעלות הפרטית על הקרקע במושבות זירזה את עיורן. אזור הליבה של ארץ ישראל - אזור מישור החוף - הפך לאזור מבוקש )כבר בשנות ה20- וה30- של המאה העשרים( עבור עולים, שביקשו להשקיע בקרקע ובבניין בתים את ההון שהביאו איתם מחו"ל. החיפוש אחר קרקעות פרטיות לרכישה העלה את מחירי הקרקע, בעיקר בתל אביב ובסביבותיה, והפך את התעסוקה החקלאית לבלתי כדאית מול המחיר של המגרשים לבנייה. מצב זה יצר לחץ על החקלאים במושבות )דוגמת רמן גן, ראשון לציון, הרצליה, פתח תקווה( להסב את החלקות החקלאיות שבבעלותם לטובת הקמת שכונות מגורים חדשות. תהליך זה הביא לגידול ניכר של האוכלוסייה במושבות, להשקעות באזורי תעשייה ולפיתוח שירותים, ומכאן הדרך לתהליכי עיור מהירים הייתה קצרה. ■ התפתחותה המהירה של העיר תל אביב הכתיבה במידה רבה את גידולן של מושבות המרכז ואת עיורן. בתחילה עברו תהליכי עיור המושבות הסמוכות ביותר לתל אביב - ראשון לציון, פתח תקווה והרצליה; אחריהן מושבות מרוחקות קצת יותר, כמו רמת השרון, כפר סבא, רעננה, הוד השרון, רחובות ונס ציונה; ובתקופה מאוחרת יותר, עם התרחבותה של מטרופולין תל אביב, נכנסו לתהליכי עיור גם מזכרת בתיה וגדרה, נתניה ומושבות גוש תל מונד. הקירבה לתל אביב איפשרה )ומאפשרת( את תהליך הפירוור. בתהליך זה תושבי אזור המרכז עובדים, לומדים, מבלים ועורכים קניות בתל אביב, אך מעדיפים לגור ביישובים שסביב תל אביב, שם אפשר להשיג דיור מרווח וזול יותר )וראו גם עמ' 155-154(. תהליך הפירוור שינה בהדרגה את הרכב האוכלוסייה במושבות האזור, שהפכה מאוכלוסייה שרובה חקלאית לאוכלוסייה שרובה עירונית, והוא מביא לגידולן ולעיורן המתמיד של המושבות. ד:123 ראשון לציון בשנת ,1937 כאשר הייתה עדיין מושבה קטנה המוקפת שדות חקלאיים ד:124 שכונת מגורים בראשון לציון, 2008
|
|