|
|
עמוד:202
חבל לכיש לאחר תום מלחמת העצמאות והתוויית קווי שביתת הנשק עם ירדן ומצרים, נותר האזור שבין הר חברון במזרח לבין רצועת עזה במערב - אזור שהתנהלו בו קרבות קשים במלחמת העצמאות - כמעט ריק מהתיישבות. היה זה אזור פרוץ למסתננים ולהברחות גבול, ושיקולי ביטחון חייבו ליישב אותו כדי לשמר את ריבונותה של ישראל באזור. חבל לכיש היה גולת הכותרת של התכנון ההתיישבותי בשנות ה.50- בתכנונו נעשה ניסיון להקים מערכת אזורית שלמה, שבה ייושמו רעיונות המדרג היישובי בהקמת יישובים מסדרי גודל שונים, שישלימו זה את זה כלכלית וחברתית )ד80(. תכנון החבל התבסס, אם כן, על שלושה דרגי היישובים: ■ העיר החדשה קריית גת, כמרכז עירוני )דרג 3(. קריית גת הוקמה ליד צומת פלוגות - צומת של כבישים ראשיים באזור: כביש האורך, בין צומת מלאכי )קסטינה( לבאר שבע, וכביש הרוחב בין אשקלון לחברון. העיר תוכננה לשמש מרכז כלכלי, חברתי ותרבותי לכל תושבי החבל, ולספק להם שירותים בעלי סף כניסה בינוני וגבוה. )ד81( בימיה הראשונים התבססה קריית גת על מפעלים לעיבוד התוצרת החקלאית של חבל לכיש. הוקמו בה מפעל לסוכר )"סוגת"(, מחסני מיון לבוטנים, בתי קירור לירקות, מנפטות כותנה ועוד. מאוחר יותר הוקם "פולגת" - מפעל שייצר מחוטי כותנה ואריגים ועד ביגוד )ואשר נסגר לאחרונה, לאחר כ50- שנות פעילות(. העיר התפתחה במהירות, ותוך תקופה קצרה הפסיקה להיות תלויה בעיבוד התוצרת החקלאית האזורית והפכה לעיר עצמאית, בעלת מפעלי תעשייה רבים, שמוצריהם משווקים בכל רחבי הארץ וגם בעולם. במשך השנים צמחה העיר קריית גת מעבר ליעד הראשוני שלה, וכיום היא מונה 48,000 תושבים. בקריית גת קיימים כיום מפעלים שחשיבותם רבה בארץ ואף ברחבי העולם, דוגמת מפעל המחשבים "אינטל". )ראו עמ' 70( ד:81 סלילת שבילים בין בתי השיכונים שנבנו עבור התושבים החדשים בקריית גת, 1959 ד:80 חבל לכיש
|
|