עמוד:136

בהשוואה למערכות התחבורה של מדינות מפותחות אחרות, רמת הפיתוח של מערכת התחבורה של ישראל אינה גבוהה. מצב המערכת קשה במיוחד באזורי המטרופולינים הגדולות: תל אביב, ירושלים וחיפה. העובדים במטרופולינים, ומי שעוברים דרכן, מבזבזים זמן רב ויקר בדרכים בגלל פקקי תנועה, מחסור במגרשי חניה, היעדר תחבורה ציבורית יעילה, ורמת תחזוקה נמוכה של הכבישים. אזורי השוליים של ישראל )צפון הארץ ודרומה( סובלים פחות משדוג חתהרובאך יש להם בעיה אחרת - מחסור בשירותי תחבורה. )ג35( מה הם הגורמים לבעיות התחבורה בישראל? • ישראל היא מדינה קטנה בשטחה, והתפרוסת של אוכלוסייתה אינה אחידה. רוב האוכלוסייה מתרכזת על פני שטח קטן - 80% מהתושבים חיים על 20% משטח המדינה. לכן המרחקים בין מוקדי הפעילות קצרים, והם סובלים מגודש תחבורה. אפשר להניח שהגידול המהיר של האוכלוסייה בישראל ייצור עומס נוסף על מערכת התחבורה. • במטרופולינים אין די קרקע פנויה לפיתוח תשתיות תחבורה, מפני שמרבית השטח כבר בנוי. לכן כל פיתוח תשתית כמו כביש, מחלף, מדרכה או מגרש חניה, כרוך בהליכי פינוי ממושכים ובתשלום פיצויים לבעלי הקרקע, ואלה מייקרים ומאיטים את פיתוח התחבורה. מצב מסובך זה מחייב מציאת פתרונות טכנולוגיים שונים, כמו בניית מחלפים, הקמת רכבת תחתית ובניית חניונים תת-קרקעיים. ביצועם של פרוייקטים כאלה הוא יקר ומורכב, וזו אחת הסיבות שבגללן הוא מתעכב. • העלייה המתמדת ברמת החיים של תושבי ישראל גורמת לעלייה מהירה ברמת הניידות ובתמר עונימהואילו פיתוח תשתיות התחבורה נמצא בפיגור מתמיד אחרי הביקוש. לשם הדגמה נתבונן בכמה נתונים: מאז הקמת המדינה גדלה האוכלוסייה פי ,5 מספר כלי הרכב גדל פי ,50 מספר הטסים )מהארץ ואליה( גדל פי ,100 ומשקל המטענים העוברים בנמלים גדל פי .22 לעומת זאת, אורך הכבישים גדל רק פי ,2.6 ואורך מסילות הברזל גדל רק פי .1.5 )ג36( • היקף ההשקעה הלאומית במערכת התחבורה קטן יחסית. הצרכים הביטחוניים של המדינה משאירים מעט מאוד משאבים לפיתוח התחבורה - ישראל משקיעה רק כ1%- מהתקציב הלאומי בפיתוח התחבורה )לעומת מדינות אחרות, המשקיעות ג.35 מערך התחבורה בישראל, 2006

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר