|
|
עמוד:109
מקורות המים הטבעיים מקורות המים שלנו תלויים ברובם בים התיכון: העננים מתעבים מעל לים, נודדים מזרחה ומורידים את המשקעים באזורנו. המשקעים מגיעים אל תורוקמ םימה םייליעה )הכינרת, נחלים( ואל ימ םוהתה )םירפיווקא, תונייעמ(. משם אנו מפיקים אותם ומשתמשים בהם לצרכינו. )ראוי לציין שבחלק נכבד ממי הגשמים איננו יכולים להשתמש, שכן הם זורמים באזורים בנויים כנגר עילי אל מערכות הניקוז, או מגיעים דרך הנחלים אל הים, או מתאדים אל האטמוספרה.( מה מאפיין את המשקעים היורדים בתחומי ישראל? • ישראל שוכנת בשולי רצועת המדבריות העולמית, וחלקה הדרומי )הנגב והערבה( הוא מדבר. על כן כמות המשקעים היורדת באזורנו קטנה: בצפון המדינה יורדים 700-500 מ"מ משקעים בממוצע בשנה )וזו כמות לא גדולה(, וככל שמדרימים כמות המשקעים פוחתת. בנגב, המהווה כ60%- מן השטח של ישראל, יורדים בממוצע 100-30 מ"מ גשם בשנה )וזוהי כמות קטנה מאוד!(. • מקורות המים של ישראל ניזונים בעיקר מגשמי חורף, היורדים במשך כ4- חודשים בשנה בלבד. ירידת הגשמים בעונת החורף אינה סדירה - לעתים אין גשמים במשך כמה שבועות, ולעתים יורדים גשמים חזקים במשך כמה ימים ברציפות. אי-סדירות זו במשקעים עלולה לגרום נזקים לגידולים החקלאיים. • כמות המשקעים השנתית אינה יציבה, והיא משתנה משנה לשנה - לאחר שנים גשומות באות םינש תונוחש או תונש תרוצבולעתים אלה באות ברצף. בשנה גשומה מקורות המים מתעשרים במים, ובשנה שחונה כמות המים במקורות המים מתמעטת. )עוד על האקלים בישראל, ראו יחידה ה( מי הגשמים היורדים בשטחה של ישראל מתנקזים ברובם לשלושה מקורות מים: ימת הכינרת, אקוויפר החוף ואקוויפר ההר. נהוג לכנותם ”תכרעמה תהלת-אגנתי" של ישראל. המערכת התלת-אגנית מועשרת גם במי המעיינות והנחלים, הנתפסים ברובם כבר במקורותיהם. )ראו עמ' 112( הסבירו כיצד העלייה ברמת החיים גורמת לעלייה בצריכת המים. בדקו את מצב המים ה שנה על סמך נתונים המתפרסמים באמצעי התקשורת. האם זוהי שנה גשומה? מה צופים החזאים? האם צפויים ה שנה שינויים בהקצאת המים או במחיר המים? אילו שינויים צפויים? מקורות מים עיליים: המים הזורמים על פני הקרקע ומגיעים לנחלים, לנהרות ולאגמים. מי תהום: מי גשמים המחלחלים אל תוך הקרקע עד שהם מגיעים אל שכבת סלע שאינה חדירה למים, ועליה הם נאגרים. אקוויפר: שכבה של סלע נקבובי או סדוק )כמו גיר, דולומיט ואבן חול(, הנמצאת מתחת לפני הקרקע ובה נאגרים מי התהום. שכבת הסלע האטימה שמעליה המים נאגרים, נקראת אקוויקלוד. מעיין: נביעה של מי תהום. שנה שחונה: שנה חמה ויבשה בשל מיעוט גשמים. שנת בצורת: שנה שבה יורדים גשמים בכמות קטנה בהרבה מן הממוצע השנתי. הגדרת שנת הבצורת משתנה ממדינה למדינה. בישראל שנת בצורת מוגדרת כשנה שבה כמות המשקעים נמוכה ב25%- מהממוצע השנתי. ”המערכת התלת-אגנית": שלושת מקורות המים העיקריים המספקים את צריכת המים בישראל: אקוויפר ההר, אקוויפר החוף וימת הכינרת.
|
|