|
|
עמוד:7
מבוא ללשון, הבנה והבעה שיעור :1 מהי לשון? הלשון איננה סתם אוסף מקרי של מילים. הלשון היא מערכת שיש בה דרכים להביע משמעויות שונות בצורה חסכונית מחד גיסא, ועשירה ומגוונת מאידך גיסא. בשיעור זה תכירו את החלקים )ה"סימנים"( המרכיבים את הלשון. סימני הלשון מילים הן אבני הבניין היסודיות של הלשון, הן נושאות משמעות והן בעלות מבנה פנימי. יש קשר בין מבנה המילים לבין משמעותן ותפקודן במערכת הכללית של הלשון. למשל, יש קבוצות של מילים בעלות מבנה דומה שיש להן מכנה משותף במשמעות, כמו: מגהץ, מחשב, מברג, מפתח, מקרן, או: הלכתי, למדתי, גהרתי, בזקתי. גם אם אינכם מבינים את המשמעות המדויקת של שתי המילים האחרונות, הרי מתוך המבנה שלהן אתם יודעים שאלה פעלים, והפעולה המובעת בהם נעשתה בזמן עבר. כלומר, מתוך המבנה הסקתם לפחות חלק מן המשמעות. אולם המילים אינן הסימנים היחידים בלשון. נוסף על המילים יש בלשון סימנים אחרים. כל מילה היא סימן המורכב מסימנים קטנים יותר, מצלילים. צלילי המילה נקראים הגיים, וכשאנו מדברים אנו משתמשים בסימנים האלה. צלילים כמו ב, פ, ג וגם ‘, ‘, ‘ הם הגיים. בלשון יש גם סימנים גדולים יותר מן המילה. המילים מצטרפות זו לזו ויוצרות משפט. המשפט שאנו אומרים או כותבים הוא סימן לשוני. משפטים המצטרפים זה לזה יוצרים יחדיו סימן לשוני גדול עוד יותר - הפסקה. כאשר אנו כותבים או קוראים, אנו משתמשים בסימנים נוספים. למשל: בדף שלפניכם אתם רואים אותיות, סימני ניקוד וסימני פיסוק. כל אלה הם סימני כתב, סימנים לשוניים כתובים. האותיות וסימני הניקוד הם סימנים כתובים המייצגים את הצלילים, ההגיים. סימני הפיסוק הם סימנים להפסקות, להדגשות וכו'. הלשון היא מעין בניין ענקי של סימנים. הבניין בנוי מלבנים קטנטנות, המצטרפות ללבנים גדולות יותר ויותר. כך גם ההגיים מצטרפים יחד למילים, המילים מצטרפות למשפטים, והמשפטים לפסקות. ענפי הלשון סימני הלשון השונים - ההגיים, המילים, המשפטים והפסקות הם הבסיס למחקרם של ענפי הלשון השונים. כל ענף מענפי הלשון השונים מתרכז במרכיב לשוני מסוים, ובודק ממה הוא מורכב, מהם חלקיו, איזה קשר יש ביניהם ועוד.
|
|