|
|
עמוד:174
למשפט יש זמן למשפט יש תכונה אחת הכרחית שבלעדיה לא ייקרא "משפט": במשפט יש יסוד של זמן. התכונה המבדילה משפט ממבעים שאינם משפטים, היא קיום יסוד של זמן במשפט. איך נדע שבמבע יש יסוד של זמן? אם איננו מוצאים את יסוד הזמן, נהפוך את המבע כולו לעבר או לעתיד על ידי הוספת המילה "אתמול" או "מחר" לפני המשפט כולו. אם אפשר להפוך את המבע לעבר או לעתיד - זהו משפט. המשפט בנוי מצירופים למשפט יש מבנה, וחלקיו של מבנה זה הם הצירופים. התבוננו במשפט הבא: המזגנים החדשים פועלים כבר שלושה ימים בגלל החמסיןÆ אנו יודעים, למשל, שהמילים המזגנים החדשים צריכות להיות צמודות בתוך המשפט. אנחנו יודעים שגם המילים כבר שלושה ימים, צריכות להיות צמודות. צמידויות כאלה הן צירופים. המשפט בנוי, קודם כול, מצירופים של מילים, וצירופי המילים מתחברים יחד למשפט. סימני הפיסוק בלשון הדבורה יש למשפט מעין מנגינה. המנגינה עולה )במשפט שאלה( או יורדת )במשפט חיווי, משפט שקובעים בו משהו(. בדיבור יש גם הפסקות במשפט, הפסקות קצרות או ממושכות יותר. מנגינה זו עוזרת לשומע להבין את הדברים שנאמרים בצורה מדויקת יותר. בלשון הכתובה המנגינה אינה נשמעת, וסימני הפיסוק מנסים לבטא אותה בכתב. למשל: פסיק מציין הפסקה קצרה, נקודה מציינת הפסקה ממושכת, סימן שאלה מציין מנגינה עולה והפסקה, וכדומה. סימני הפיסוק הם מעין תווים של המוזיקה במשפט, והם חשובים להבנת המשפט בצורה מדויקת. כתיבה ללא סימני פיסוק מקשה על ההבנה, והופכת את הכתוב לחדגוני ולא ברור מבחינת המשמעות. לדוגמה, חברה וחבר התכתבו באינטרנט, ובאחת הפעמים היא שאלה אותו: תגיע לפגישה? ענה החבר: לא אגיע בערב כך כתב ללא סימני פיסוק. ובכן - האם עליה לבוא לפגישה? מה היא צריכה להבין מן התשובה? כל שינוי בפיסוק של המשפט משנה את משמעותו לגמרי: לא. אגיע בערב! - לא אגיע לפגישה, אבל אגיע בערב. לא אגיע בערב! - לא אגיע )לפגישה( הערב לא. אגיע בערב? - לא אגיע לפגישה. אולי כדאי שאגיע בערב? לפיסוק יש כללים שנועדו לבטא, בדרך כלל, את המנגינה של המשפט ואת המבנה שלו.
|
|