|
עמוד:157
את המספר הסודר אפשר להטות לפי מין - בזכר ובנקבה: בזכר - ראשון, שני, תשיעי, בנקבה - ראשונה, שנייה, תשיעית. את המספר הסודר אפשר להטות גם לפי מספר - ביחיד ובריבוי: חודש ראשון - חודשים ראשונים, הצגה שנייה - הצגות שניות. עד 10 למספר הסודר )ראשון - עשירי( יש צורות מיוחדות, השונות מן המספר המונה )אחד - עשרה(. מהמספר 11 ומעלה צורות המספר הסודר הן כמו המספר המונה בתוספת ה' הידיעה: הילד השנים-עשר, הילדה השתים-עשרה, הילד הארבעים, הפרק השישים וחמישה. המספר המונה רוב השימוש שלנו במספרים הוא במספר המונה, וכאן קורים גם רוב השיבושים. במספר המונה אנו מונים, סופרים: עשרה שקלים, שתי תלמידות, שלושה חתולים, ארבע אגורות. כל מה שאנו מונים מובע בשמות עצם, לפיכך המספר המונה מתקשר, בדרך כלל, לשם עצם כלשהו. בעברית יש להתאים את המין הדקדוקי של המספר המונה לזה של שם העצם, בדיוק כפי שמתאימים את המין הדקדוקי של שם התואר אל שם העצם. לכן יש לומר: "חמישה ספרים" אבל "חמש מחברות", כמו: "ספרים גדולים", "מחברות גדולות"; "שלושה חדרים" ו"שלוש קומות", כמו: "חדרים מרווחים", ו"קומות מרווחות". אם כן למספר המונה יש מין דקדוקי, כלומר - יש בו הבחנה בין זכר לנקבה: שלושה לזכר - שלוש לנקבה, חמשה לזכר - חמש לנקבה. שימו לב להבדל בין גדול - גדולה, עלם - עלמה לבין שלושה - שלוש, שבעה - שבע. במספר המונה קיימת תופעה מעניינת: הצורן המציין את מין הזכר הוא הסופית ‘ה - שלושה, ארבעה, שבעה, עשרה. לעומת זאת, מין הנקבה הוא ללא צורן - שלוש, ארבע, שבע, עשר. מה קורה בכל השמות האחרים בעברית? בשמות העצם ובשמות התואר הסופית ‘ה מסמנת דווקא את צורת הנקבה: ילדה, חתולה, גדולה, ירוקה, רחוקה. כלומר, במספר המונה המצב הוא הפוך מן המצב הרגיל בשפה. םויל ןימזמ התא זא לוההøםירבח הרשע תד זכר נקבה לןימזמ ינא ,א שם עצם שכן שכנה שם תואר קרוב קרובה בינוני מצחיק מצחיקה מספר מונה שלושה שלוש עתה תוכלו לשער מדוע ה"צרות" והשיבושים רבים דווקא במספר המונה.
|
|