|
|
עמוד:104
שורשים מרובעים בשם העצם אם משווים את המשקלים הדגושים קטל וקטול, למשקלים הלא דגושים )קטל, תקטיל וכדומה(, מוצאים מה שכבר מצאנו בפועל: במשקלים הדגושים "יש מקום" לארבעה עיצורי שורש, ואילו בשאר המשקלים שהודגמו בטבלה "יש מקום" לשלושה עיצורי שורש בלבד. במשקלים שיש בהם מקום לארבעה עיצורי שורש, יכולים להשתלב גם שורשים מרובעים, בדיוק כמו בפועל. למשל, במשקל קטל משתלבים הן שורשים משולשים: נגר, ספר, כתב, נפח )תבנית ‘‘‘(, הן שורשים מרובעים: שרטט, ספסר )תבנית ‘‘‘‘(. במשקל קטול משתלבים: ספור, לטוש, בגור, כסוי )תבנית ‘‘ו‘(, וכן ארגון, רשרוש, צפצוף, כדרור וכדומה )תבנית ‘‘‘ו‘(. בטבלה מודגמים רק שני משקלים שלמים מרובעים שלמים מרובעים דגושים, אך יש בעברית משקלים דגושים נוספים, כגון: ‘‘‘ = ‘ ‘ ‘ ‘ ‘‘ו‘ = ‘ ‘ ‘ ו ‘ קטלון - עפרון, שגעון צלם שרטט ספור ארגון קטלה - סכנה, בקשה קשר ספסר לטוש רשרוש קטלת - חזרת, כלבת ספר סנגק בגור צפצוף קטל - טפש, עור טיפים ■ מרבית שמות העצם בעברית בנויים מצורן השורש ומצורן התבנית. התבנית של שם העצם נקראת משקל, במקביל לתבנית הפועל הנקראת בניין. שמו של המשקל נקבע על-ידי שיבוץ השורש המייצג ק-ט-ל בתבנית. ■ מספר משקלי שמות העצם רב מאוד לעומת שבעת הבניינים הקיימים בפועל. משקלי השמות )כמו הבניינים( נחלקים למשקלים שאינם דגושים: מקטל - מסרק, תקטלת - תכתבת, תקטיל - תכשיר, קטל - ספר ועוד, ולמשקלים דגושים: קטל - צבע, קטול - גבור, קטלת - חצבת ועוד. ■ כדי לזהות את משקל שם העצם מעבירים אותו לצורת היסוד. למשל: צורת היסוד של המילה צירת היא ציר, ולכן המילה במשקל קטל )ולא במשקל קטלת כפי שחושבים רבים(. ■ לשמות עצם יש משקל זהה רק אם התחיליות והסופיות שלהן זהות. למשל: שם העצם תזמרת )ז-מ-ר, תחילית ת', סופית ת'( אינו זהה במשקלו לשם העצם מכמרת )כ-מ-ר, תחילית מ', סופית ת'(. שמות עצם שמשקלם זהה למילה תזמרת יהיו שמות עצם בעלי תחילית ת': תלבשת, תגברת.
|
|