|
|
עמוד:64
שהתקלחה, התלבשה והסתרקה, רותי גם התאפרה קלות לקראת המסיבה כי אחרי החורף הארוך החווירו פניה והרצינו. כלל לא אכפת לה אם החברה יתלחשו שהיא מתגנדרת. מאז נפגשו היא ואורי ומזמן שהם מתכתבים, כבר לא כל-כך חשוב לה מה החברה אומרים. היא רוצה רק שהקשר הזה יתפתח ויתהדק. "ואולי אורי בכלל לא יבוא למסיבה? רק שלא ניפרד דווקא עכשיו" - התגנב ללבה החשש... כתבה: שרה אבינון, 2000 פעיל לעומת גורם התבוננו בצמדי הפעלים המודגשים בכל שורה. "...ורק כשהכתיב את סיכום הנושא, כתבה בדבקות כל מילה..." "המודעה... שמחה אותה. היא הופתעה,... ושמחה כי זאת עוד הצלחה בשבילו". את הבדלי המשמעות בין הפעלים בכל צמד אפשר להסביר כך: כתב - הוא עצמו עשה את פעולת הכתיבה. הכתיב - גרם למישהו אחר לעשות את פעולת הכתיבה. שמח - הוא עצמו נתון במצב של שמחה. שמח - גרם למישהו אחר להיות במצב של שמחה. בכל צמד פעלים כזה יש שתי משמעויות: לפועל אחד יש משמעות של גרימה ולפועל האחר יש משמעות של פעולה או של מצב. ההבדלים בין המשמעויות מובעים על-ידי תבנית הפעלים, כלומר על-ידי הבניין שהם נתונים בו. הבניינים המציינים את הגרימה בדוגמות שלנו, הם: הפעיל )הכתיב( ו-פעל )שמחה(, ואין זה מקרה. בשני הבניינים האלה, ובעיקר בהפעיל, יש פעלים רבים שמובעת בהם גרימה. דוגמות נוספות: גרימה: הלביש, הצעיד, השביע, גגל. פעולה, מצב: לבש, צעד, שבע, גדל. פעיל לעומת סביל קראו את המשפטים הבאים ושימו לב לצמדי הפעלים המודגשים בהם. "תיאטרון הנוער יחגש בעונה הבאה את ההצגה..." "האם ההצגה באמת תחגש...?" "רותי ודאי הזמינה את אורי למסיבה..." "...הרי גם אורי הזמן!" "בחוסר התלהבות זרקה רותי את הכדור..." "הכדור נזרק בכוח רב..." בשני המשפטים המקבילים נמסר בעצם אותו המסר, מסופר אותו "סיפור", אך מנקודות מבט שונות. כל אחד מהמשפטים מתמקד בצד אחר של ה"סיפור": המשפט הראשון בכל צמד מתמקד ב"עושה הפעולה", ולכן משתמשים בו בצורות פעילות של הפועל - יחגש, הזמינה, זרקה, ואילו המשפט השני בכל צמד מתמקד ב"מקבל הפעולה", בזה שאינו עושה דבר, שאינו פעיל כלל, ולכן משתמשים בו בצורות סבילות של הפועל - תחגש, הזמן, נזרק.
|
|