|
|
עמוד:184
שני הממדים האלה, החיובי והשלילי, יכולים להתקיים בעוצמות שונות גם במקביל, כי הם בלתי תלויים האחד בשני. לדוגמה, אדם שעבר סוף סוף טסט, אבל בה בעת התברר לו שהוא צפוי לקיצוץ במשכורת, ירגיש גם שמח וגם עצוב ויתאר את מצב רוחו שמורכב מאלמנט חיובי ושלילי. אנשים שסובלים מחרדה, מאופיינים ברמת אנרגיה גבוהה )תזזיתיים(, ובמקביל גם במרכיב מצוקתי גבוה. אנשים שסובלים מדיכאון, מאופיינים ברמת מצוקה גבוהה, אבל ברמת אנרגיה נמוכה. כלומר, נוטים לא ליזום, להתכנס בתוך עצמם וכד'. לכל אחד יש מצב רוח בסיסי שאופייני לו, שאתו עולים ויורדים, ולבד מתכונות אופי, הוא נקבע בחלקו באופן גנטי אך בעיקר על ידי הסביבה. "הטמפרמנט הוא גנטי, ולכן משפיע על החלק האנרגטי של מצב הרוח, אבל הסביבה והאווירה בה הן בעלות ההשפעה הגדולה והחזקה ביותר", אומר ד"ר אלמגור. עד כדי כך, שעל אף שתינוק נולד עם מצב רוח בסיסי, התבנית של מצב הרוח שלו נקבעת על–פי הסביבה. עם זאת, למרות שקיים קשר בין מצב רוחו של היחיד )לדוגמה, ילד( למצב הרוח של המשפחה, הוא איננו כל כך חזק כמו שחושבים. כך, למשל, בהנחה שכל משפחה יוצרת סביבה רגשית ואווירה שאופיינית לה, וכשנכנסים לבית ניתן לחוש כמעט באופן מידי אם היא מתוחה, רגועה, שלווה וכו', היא לא בהכרח מאפיינת גם את היחיד במשפחה, ובהחלט יכול להיות מצב של "המשפחה שלי עצובה, אבל אני מרגיש בסדר גמור". קיימים מספר גורמים המשפיעים על שינויים במצב הרוח. "חוץ מסיטואציות שונות, היום בשבוע, למשל, מתברר, שבשבוע בן חמישה ימי עבודה מצב הרוח הטוב מגיע לשיאו ביום שישי, כנראה מתוך ציפייה לסופשבוע נינוח ורגוע. לעומת זאת יום החזרה לעבודה לאחר סוף השבוע מאופיין במרכיב שלילי", אומר ד"ר אלמגור. גם לשעה ביום יש השפעה על מצב הרוח. מסתבר, שבין השעות 2 ל–4 אחה"צ עולה מצב הרוח השלילי, וניכרת גם ירידה במרכיב האנרגיה. "המעניין הוא, שהתופעה הזאת מתרחשת הן בקרב אנשי יום )שמגיעים לשיא יכולתם עד 11-10 בבוקר ואחר כך מתחילים לרדת( והן בקרב אנשי לילה )שמגיעים לשיא היכולת בשעות הערב(", מציין ד"ר אלמגור. הוא מסביר זאת בכך שבארץ אלה הן השעות הכי חמות ביום. "אפילו הניסיון לרמות את הגוף על ידי שמירה על תאורה וטמפרטורה קבועות )מזגן( לא מסייע, ובשעות אלה לא רק שאנשים אינם בשיא יכולתם, אלא שהם מרגישים נפולים מבחינת מצב הרוח". גורם נוסף שמשפיע על מצב הרוח הוא עונות השנה. "יש אנשים שבחורף נוטים להיכנס לדיכאון. התופעה, שמכונה "depression seasonal" )דיכאון עונתי(, קשורה לאור השמש ונובעת מכך שבחורף, כשיש פחות שמש, יש גם פחות מלטונין, חומר שמשפיע על המעבר העצבי וגורם לעלייה בדיכאון. מכאן, שסיטואציות שונות, מזג אוויר, גורמי תרבות, כמו יום בשבוע או שעה ביום, כל אלה משפיעים על מצב רוחנו בכלל, ובמשך היום בפרט. מתוך: מעריב, 7.4.03 פסקה ו פסקה ז פסקה ח פסקה ט פסקה י 35 40 45 50 55 60
|
|