|
|
עמוד:125
למה יש מילים נרדפות? רוב המילים הנרדפות בעברית הן תוצאה של תקופות הלשון השונות - מילה אחת מלשון המקרא, והאחרת - מלשון חז"ל או מימי הביניים. דוגמה: בלשון המקרא השתמשו במילה עץ, ובלשון חז"ל - במילה אילן. כך אל העברית החדשה הגיעו שתיהן - שתי מילים נרדפות. אך בימינו יש הבדל: במילה עץ - משתמשים יום-יום, ואילו במילה אילן - בעיקר בשירה ובספרות, וגם בט"ו בשבט, חג האילנות )אז כל העצים הופכים להיות אילנות...(. כלומר, אם משתמשים בשתיהן היום, עושים זאת במשלבים שונים. אך גם במשלבים השונים שתי מילים אלה אינן נרדפות באופן מלא: רק עצים שהם צומחים, הם גם אילנות. וכשמדובר בחומר עצמו לא נאמר: שולחן זה עשוי מאילן... בידול במשמעות קשה למצוא בלשון )באותה התקופה( מילים נרדפות רבות, שמשמעותן זהה באופן מוחלט, כלומר - מילים נרדפות שמשתמשים בהן באותן נסיבות ובאותו משלב לשוני. הלשון אינה סובלת כפילויות כאלה, ולכן לרוב מתרחשת אחת התופעות הבאות: • אחת המילים עוברת למשלב שונה )גבוה או נמוך(, וכך חל בידול במשלב. למשל, במשלב של לשון היום-יום אומרים הנער חזר, ואילו במקבילות שלהן )בשירה ובספרות יפה( העלם שב - משתמשים במשלב גבוה יותר. ובכל זאת, המשמעות הבסיסית של הצמדים האלה שווה, לכן אלה מילים נרדפות. • המשמעות של אחת המילים משתנה במידה כלשהי, וכך חל בידול במשמעויות: עם - גוי, בית - מעון. • המילה נפלטה מהלשון ומפסיקים להשתמש בה: סביבון - כרכר, מראה - אספקלריה. היכללות יחס נוסף בין מילים הוא היכללות. מילה אחת שהיא מעין "שם הקבוצה" של המילים האחרות, נקראת מילה מכלילה. למשל, המילה פרח מכלילה את המילים: סביון, נורית, חרצית, לילך; רהיט - כיסא, שולחן, מיטה; הרגשתי - אהבתי, פחדתי, הופתעתי. יחס כזה בין המילים המוכללות )הקבוצה( לבין המילה המכלילה נקרא יחס ההיכללות. כדאי להשתמש במילים מכלילות, כאשר מגדירים מושג מסוים )אורן הוא עץעץעץעץעץ נוי בעל מחטים...(, כאשר יוצרים כותרות, וכאשר משתמשים בהיגדים ראשיים בטקסט )בסיכום, למשל(. דוגמות: מילה מכלילה מילים מוכללות עץ אורן, ברוש, אזדרכת רגש פחד, אהבה, קנאה, שנאה צבע אדום, צהוב, ירוק
|
|