|
|
עמוד:42
פעילות משלבת :3 טקסט מידע ותרשימים קראו את הקטע שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו. על אוכלוסיית הנשים בישראל הנשים בישראל ממלאות כמה תפקידים בעת ובעונה אחת: הן אחראיות על הטיפול בבית ובילדים, הן עובדות מחוץ לבית ומשתתפות בפרנסת המשפחה, והן לוקחות על עצמן בהתנדבות תפקידים שונים בקהילה - חברות בוועד הורים ובוועד שכונה, ארגון אירועים ועוד. מילוים של תפקידים אלה בידי הנשים נתפס כברור מאליו. מספר הנשים היוצאות לעבודה בישראל גדל זה שנים רבות, אך שיעור הנשים העובדות מחוץ לבית אינו אחיד בכל קבוצות האוכלוסייה: אחוז הנשים הערביות העובדות נמוך מאחוז הנשים היהודיות, ומתוך הנשים הערביות - אחוז הנשים הבדואיות העובדות הוא הקטן ביותר. אבל, נראה שהפערים בין הקבוצות השונות מצטמצמים. לתעסוקת הנשים בישראל יש כמה מאפיינים: • קיים פער יציב בשכר בין נשים לגברים, וברוב מקומות העבודה משכורתן של הנשים נמוכה מזו של הגברים המבצעים עבודה דומה. • בקרב הנשים נפוצים מקצועות כמו: הוראה, רפואה, חוק ומשפט וכדומה. רק מעט מהן משמשות בתפקידי ניהול בכירים או מקבלות קידום מהיר במקום העבודה. • בקרב הנשים יש יותר אבטלה מאשר בקרב הגברים, ובתקופת אבטלה - למשל, בזמן משבר כלכלי - כאשר יש היצע גדול של עובדים, מעסיקים רבים מעדיפים להעסיק גברים ולא נשים. • נשים רבות משתדלות לעבוד קרוב לבית ובמשרות חלקיות. זאת כדי שיוכלו למלא גם את שאר תפקידיהן, ומכיוון שרבות מהן תלויות בתחבורה ציבורית כדי להגיע לעבודה. המאפיינים הייחודיים לתעסוקת הנשים מגבילים את האפשרויות העומדות לפניהן למצוא מקום עבודה המתאים לכישוריהן ולהתקדם בעבודתן. כתוצאה מכך נשים רבות סובלות ממצוקה כלכלית - בעיקר נשים שהן ראשי משפחות חד–הוריות, נשים לאחר גיל פרישה ונשים בודדות. וכך, על אף שהן מהוות כמחצית האוכלוסייה בישראל - מעמדן הכלכלי, החברתי והפוליטי של הנשים עדיין נמוך יחסית למעמדם של הגברים, וכוחן של הנשים עדיין מוגבל מאוד בעמדות מפתח ובמוקדי השפעה: בממשלה, בכנסת, בצבא, בהסתדרות, בארגוני המעסיקים, באמצעי התקשורת ובמפלגות הפוליטיות. לדוגמה: בשנת 2001 הנשים היוו רק 9% מן הנבחרים בכנסת ישראל)!( בשנות ה–90 חל שינוי במעמד הנשים בישראל. בכמה עיסוקים עלתה רמת ההכנסה של הנשים והן עוסקות בעבודות שבעבר לא עסקו בהן נשים, כגון: ניהול, פיתוח בחברות היי–טק ועוד. המודעות למצבן של הנשים הביאה לחקיקת חוקים, הפועלים להשגת שוויון בין המינים ולמניעת הטרדה מינית ואלימות כלפי נשים. לאחרונה גופים מתכננים שונים משקיעים מחשבה בתכנון מרחבי שיסייע לנשים למלא ביעילות את תפקידיהן, לדוגמה: בודקים את האפשרות לשלב חלק ממקומות העבודה בשכונות המגורים, כדי שהנשים יוכלו להגיע במהירות מהבית לעבודה ובחזרה. כן מושקעת מחשבה בהקמת מעונות–יום לילדים במקומות העבודה, הקמת קניונים בקרבת שכונות המגורים ועוד. מתוך: צביה פיין, מאירה שגב, רחלי לביא, ישראל - האדם והמרחב, ,2002 מטח, עמ' 31 10 15 20 25 30 35 40 45 50 55 60 65 פסקה א פסקה ב פסקה ג פסקה ד פסקה ה פסקה ו
|
|