2 מבחן

עמוד:183

פסקה א פסקה ב פסקה ג פסקה ד פסקה ה 10 15 20 25 30 מבחן 2 קראו את המאמר שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו. קמת על צד שמאל? הוא יכול לעלות או לרדת, אבל הוא תמיד ישנו. מצב הרוח הראלה סטוצקי-באר לכולנו יש מצב רוח. לעתים טוב ולעתים פחות טוב, לפעמים הוא עולה במשך היום ולפעמים יורד, לא תמיד בגלל סיבה שנראית לעין, ולפעמים הוא די מתעתע וקשה להגדרה. מסתבר, שמצב הרוח, שהוא חלק מאתנו, ולמדנו לחיות אתו לטוב ולרע, איננו כה מובן מאליו כפי שנדמה. מהמחקרים המעטים שנעשו עליו עולה שהוא מושפע מגורמים שונים, חלקם ממש לא צפויים. "מצב רוח הוא תיאור ההרגשה שלנו ברגע נתון בסיטואציה מסוימת. הוא מאפשר לנו לתקשר עם הסביבה מבחינה רגשית, שכן הביטוי שלו הוא התנהגותי ומכוון בדרך כלל לסביבה. מצב הרוח גם עוזר לנו להבין את ההתנהגות שלנו עצמנו, על–ידי חיפוש והבנת הגורם שבגללו אנחנו חשים עצובים או שמחים", אומר הפסיכולוג הקליני, ד"ר משה אלמגור, מרצה בכיר בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, שנמנה עם המעטים בעולם שחקרו את הנושא. לכל אחד מאתנו יש מצב רוח בסיסי, שפחות או יותר אופייני לו, ושאתו הוא עולה ויורד במחזוריות מסוימת בהתאם לסיטואציה ולגורמים אחרים שמשפיעים עליו. עם זאת, בניגוד לדימוי המשתנה והחמקמק שלו, מצב רוח הוא אחד המושגים הספורים בפסיכולוגיה שהמבנה שלהם מאוד ברור ויציב, מעבר לזמן ותרבות, בין אם בוחנים אדם אחד או קבוצת אנשים לאורך זמן נתון. עד כדי כך הוא יציב, שאם יודעים מה היה מצב רוחו של אדם בארבעת הימים האחרונים, אפשר לדעת בסבירות של כ–80% מה יהיה מצב רוחו ביום החמישי. הסיבה לכך היא המבנה של מצב הרוח, שמכיל אמנם המון תחושות, אך מורכב בעצם משני ממדים עיקריים. "האחד הוא מרכיב שלילי מצוקתי, שמייצג את הקטע הלא נעים ומתפרש על טווח שבקצהו העליון מתוארות תחושות, כמו דיכאון, מוטרדות, כעס, עצב, פחד, עוינות, אשמה ועוד, ובקצהו התחתון תחושות של שקט ושלווה. השני הוא ממד אנרגטי שמייצג את המרכיב החיובי, וגם הוא מתפרש על טווח שבקצהו העליון מתוארות תחושות כמו התעניינות, נלהבות, ערנות ופעילות, ובקצהו התחתון תחושות של עייפות ותשישות", מסביר ד"ר אלמגור. בסיטואציה מוגדרת וברורה, כמו שמחה, למשל, גם מצב הרוח יהיה בדרך כלל ברור ומוגדר. כלומר - טוב, אבל עוצמות הטוב הזה משתנות מאדם לאדם, כי קיים קשר בין תכונות אופי לבין שני המרכיבים של מצב הרוח. לדברי ד"ר אלמגור, "אנשים בעלי עמדות חיוביות כלפי החיים, שביסודם נוטים לאופטימיות, נהנים להימצא בחברת אחרים, והם חברותיים ופעילים, חווים את הממד החיובי גבוה יותר. לעומת זאת, אנשים שביסודם נוטים להיות עצבניים, דאגניים, חשדניים, מנוכרים ונכונים יותר לפגוע באחרים, נוטים להפגין יותר את הממד השלילי". מכאן, שבסיטואציה שמחה אדם שמח מטבעו יהיה עוד יותר שמח, בעוד שאדם עצוב יהיה שמח, אבל פחות ממנו.

קודם  |  הבא