|
|
עמוד:13
נסיבות השיח כל טקסט - מאמר, שיחה, נשיאת ברכות, נאום, הרצאה, פרסומת, דיון - מתרחש בנסיבות מסוימות. שיחה מתקיימת בין חברים בהפסקה בין שיעורים בבית-הספר, מאמר נכתב בעיתון, פרסומת מוצגת בשלט חוצות, או משודרת ברדיו וכדומה. כלומר, פרט למוען ולנמען יש מרכיבים נוספים העומדים ברקע הטקסט, והם נקראים: נסיבות השיח. נסיבות השיח הן: באיזה זמן התקיים השיח? באיזה מקום? באיזו מסגרת, במה, סביבה, או באילו תנאים נאמרו הדברים? האם הטקסט נמסר בדיבור או בכתב? בעיתון או בטלוויזיה? )ערוץ( במילים אחרות - עד כמה הנסיבות רשמיות )פורמאליות, מרוחקות( או בלתי רשמיות, חבריות. נסיבות השיח = מוען ונמען, זמן/מקום, ערוץ מוען = מי אמר? נמען = למי נאמר? מה נאמר? מה תפקיד האמירה? זמן, מקום, במה, דיבור/כתב גורמים אלה מעורבים בתהליך התקשורת. אמנם חלק מהם נמצאים מחוץ לטקסט )המוען, הנמען והערוץ אינם נמצאים ממש בתוך הטקסט(, אך הם משאירים עקבות ברורים בטקסט ומשפיעים על אופיו. הם אלה שיוצרים את מאפייני הסוגה ואת המבנים שלה. הנסיבות משפיעות על השיח דוגמה: תלמיד אומר למורה: "התאכזבתי מהציון שקיבלתי, מגיע לי יותר!". ניתוח השיחה: המוען: התלמיד הנמען: המורה זמן/מקום: בית-ספר. מעמד הדוברים אינו שווה: סמכות המורה גבוהה יותר מזאת של התלמיד. פעולת הדיבור: התלמיד מציין עובדה, מביע רגש )אכזבה(, מתלונן ורומז על בקשה לתיקון הציון. בנסיבות אחרות הסגנון ישתנה. דוגמה: אם תלמיד פונה לחבר הוא עשוי לומר: "מה זה התבאסתי מהציון שקיבלתי." המוען: התלמיד הנמען: חבר זמן/מקום: בית או הפסקה בבית-הספר. הקשר בין הדוברים הוא לא רשמי: הם חברים, יש קרבה, הם שווי ערך. פעולת הדיבור: התלמיד מציין עובדה ומביע רגש. הקשר השונה בין המוען לנמען מביא לשינוי גם בסגנון )המשלב(, וגם בפעולת הדיבור.
|
|