|
|
עמוד:6
ערים וקהילות העיר, בהגדרתה המופשטת ביותר, היא אוסף של חללים בעלי משמעות: חלל הבית וחלל הרחוב, בית העירייה ובית המלך, בית הספר ומגרש המשחקים, בתי השעשועים והמועדונים, השוק, המקדש, הגנים, האמפיתאטרון, בית החולים, בית הקברות ועוד. החללים מייצגים את המרחב הפרטי, המרחב הציבורי, החוק והמשחק, החול והקודש, החיים והמוות. חללים אלו מייצגים את שלל המשמעויות של חיי האדם. הערים היו חוד החנית של התפתחות התרבות האנושית. הערים החשובות של הציוויליזציות הגדולות מרכזות את הישגי התרבות של תקופתן. משום כך התרחשו בערים רבות תהליכים מחזוריים של עלייה וחורבן, המקבילים לעלייתן ולדעיכתן של התרבויות שייצגו. במשך מאות שנים ניסו פילוסופים והיסטוריונים לעמוד על מחזוריות זאת - וחלקם ראו בה תהליך המקביל למחזוריות הטבעית של לידה ומוות. לדעתם, כל ציוויליזציה דומה ליצור חי, וכמותו היא נולדת, גדלה, מגיעה לשיא בשלותה, דועכת ומתה. לעתים קרובות נלוו להערכות אלו של ההיסטוריונים עמדות שביטאו שיפוט ערכי, ולפיהן - מצב של ניוון תרבותי ומוסרי קדם לשקיעת הערים. מראה העיר פירנצה, 1490
|
|