עמוד:140

לחזרה ולדיון . 1 ההיסטוריון י' עילם כותב : "הגדודים העבריים אינם חשובים בשל התפקיד שמילאו בכיבוש הארץ . תפקיד זה היה צנוע . גם לא כמכשיר פוליטי לחיזוק הברית בין בריטניה והציונות . ] ... [ הגדודים פשוט חייבים היו לקום כדי להוכיח נכונותו של העם היהודי להילחם על ארץ ישראל ולשפוך דמו עליה " . ) הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה , עמ' ) . 332 א . מה הייתה חשיבות הגדודים לטענת י' עילם ? ב . מה היו השיקולים שדחפו להקמת הגדודים ? האם יש התאמה בין השיקולים לבין הערכתו של עילם ? ג . עילם טוען כי תפקיד הגדודים היה צנוע . מדוע ? . 2 על הזיקה בין הקמת הגדודים והצהרת בלפור כותב החוקר א' בר אייל : ] ... [ " משהחליטו הבריטים לכבוש את הארץ , הבינו שעצם הכיבוש לא יקנה להם זכות להישאר בה ולספחה לאימפריה הבריטית , לנוכח התנגדותן של צרפת , רוסיה וארצות הברית , כל אחת מסיבות אחרות . לכן היה ברור להם שוב כי עליהם להתבסס על גורם מקומי , שיבקשם להישאר בארץ . הגורם האמין היחיד היה הגורם הציוני . על רקע זה ניתן להבין את עיתויה של הצהרת בלפור . ההחלטה ] ... [ באה לפתור היבט נוסף של בעיות המלחמה של הבריטים : כוח אדם " . ) אריאל , , ) 167 ( 26 עמ' ) . 24 א . מדוע החליטו הבריטים על הקמת הגדודים העבריים ? ב . מהי הזיקה בין הקמת הגדודים לבין הצהרת בלפור ? ג . אילו עוד גורמים הניעו את בריטניה לפרסם את ההצהרה ? ד . מדוע ביקשו המנהיגים הציונים להשתתף במלחמה , ומדוע היו מעוניינים שבריטניה תפרסם הצהרה אוהדת לציונות ? . 3 ההיסטוריון י' טלמון כותב במחקרו כי הצהרת בלפור היא מסמך "מייאש בערפולו" ואילו דוד בן גוריון רשם ביומנו כי פרסום ההצהרה הוא "פלא גדול . " א . הסבירו מה הבסיס לשתי העמדות . ב . מה היו השיקולים שהביאו את בריטניה לפרסם את ההצהרה ? ג . מה היו השיקולים שהניעו את ויצמן ומנהיגים ציונים אחרים להדק את הקשר המדיני עם בריטניה ? פעילויות ומצגת toldot . cet . ac . il לומדים היסטוריה מבזק בימי מלחמת העולם הראשונה עמדה התנועה הציונית לפני דילמה - במי לתמוך , במדינות ההסכמה או במדינות המרכז . בתחילת המלחמה נקטה התנועה מדיניות ניטרלית שהושפעה מן העובדה שהיהודים לחמו בצבאות המדינות היריבות , ומן העובדה שהיישוב היהודי בארץ ישראל היה תחת השלטון העות'מאני . בתנועה הציונית גבר כוחם של התומכים בבריטניה , שהאמינו כי רק ניצחון של מדינות ההסכמה יסייע לתנועה וליישוב . מנהיגי התנועה הציונית הבינו כי עליהם לחדול מן המדיניות הניטרלית , וכי רק השתתפות פעילה במלחמה תסייע ליהודים להציג דרישות בוועידת השלום שתתכנס לאחר המלחמה . התמיכה בבריטניה התבטאה בהקמת גדודים עבריים בצבא הבריטי . הקמתו של חיל ה ּפְ ָרדים לציון , ביוזמתו של יוסף טרומפלדור , ביטאה מחלוקת על אופי השתתפות היהודים במלחמה - לוחמים או נותני שירותים . גדודים נוספים הוקמו במסגרת הצבא הבריטי : בבריטניה - גדוד הקלעים המלכותי מספר , 38 ובארצות הברית - גדוד הקלעים המלכותי מספר . 39 הקמת הגדוד הארצישראלי , גדוד הקלעים המלכותי מספר , 40 עוררה מחלוקת חריפה בארץ ישראל בין האקטיביסטים לבין שומרי הקיים . ההתנדבות לגדודים גם ביישוב היהודי וגם בתפוצות הייתה ביטוי ללאומיות היהודית . הישג מדיני רב משמעות לתנועה הציונית בעת המלחמה היה פרסום הצהרת בלפור . ניסוחה הסופי של ההצהרה העלה קשיים רבים ופרשנויות שונות . פרסום ההצהרה ביטא אינטרסים פוליטיים של בריטניה באותה העת . הצהרת בלפור קיבלה תוקף של מסמך בין-לאומי מחייב לאחר שנכללה בכתב המנדט על ארץ ישראל .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר