עמוד:133

חתמו על כתב התחייבות ולפיו הם מוכנים להעמיד את עצמם לרשות בריטניה כדי להשתתף במלחמה לשחרור ארץ ישראל . מפקד הצבא הבריטי במצרים , גנרל מקסוול ֶ , התרשם מן החתימה של היהודים על כתב ההתחייבות . עם זאת הסביר לנציגי החותמים כי לא מתוכננת פלישה בריטית לארץ ישראל . מקסוול הציע לגייס את היהודים לחזית אחרת במסגרת חילֹות עזר ולא במסגרת חילֹות לוחמים . הצעתו הועלתה בעקבות מחסור בכוח אדם בשירותי הע ֵ זר במפקדה הבריטית במצרים . אולם הצעת מקסוול אכזבה את היהודים כי לא הוצעו להם תפקידי לחימה , וכי לא הייתה בה כל התייחסות למלחמה לשחרור ארץ ישראל מן השלטון העות'מאני . גדוד יהודי ראשון מוקם בצבא הבריטי לאחר הגדוד משא היהודי ומתן חיל עם ה ממשלת ּפְ ָרדים אנגליה לציֹון Corps ( הקימו Mule הבריטים Zion את . ) בקרב היהודים השתרש השם גדוד נהגי ה ּפְ ָרדות . שם הגדוד הביע את הכרתם של הבריטים בזהות הלאומית הייחודית של היהודים ובקשריהם לציון , לארץ ישראל . חיל הפרדים לציון היה גדוד תובלה של אספקה ותחמושת . הגדוד הושבע באפריל , 1915 נשלח לשרת במערכה בחצי האי גלי ּ ֹולי שבתורכיה , ופוזר בקיץ . 1916 הקמת הגדוד עוררה מחלוקת בין טרומפלדור לז'בוטינסקי . טרומפלדור סבר כי כל סיוע למאמץ המלחמתי הוא סיוע ראוי - גם על ידי חיילים לוחמים וגם על ידי שירותי תובלה . לדעתו , גם חיילים לוחמים וגם חיילי שירותים הם חיילים - לכולם זקוק הצבא , וכולם עלולים לסכן את חייהם בעת המלחמה . לעומת זאת , ז'בוטינסקי לא תמך בהקמת חיל הפרדים לציון . הוא לא היה מרוצה מייעּודו מאחר שלא היה גדוד קרבי לוחם . גם דוד בן גוריון ויצחק בן צבי התנגדו להקמת הגדוד . הם היו ממנהיגי הפועלים שגורשו מארץ ישראל על ידי התורכים , והגיעו לאלכסנדריה . השניים הסבירו את התנגדותם בטיעון מדיני שהיו בו שיקולים לאומיים . בן גוריון ובן צבי הדגישו כי בעקבות הקמת גדוד יהודי שיילחם במסגרת הצבא הבריטי , עלול השלטון העות'מאני להקשיח את מדיניותו כלפי היהודים היושבים בארץ ישראל , וחייהם יהיו בסכנה . הם טענו כי אפשר לסכן את חיי היהודים בארץ ישראל רק בתנאי שפעולות הגדוד יאיצו את כיבוש ארץ ישראל . ומכיוון שבריטניה לא תכננה לפתוח חזית בארץ ישראל - התנגדו בן גוריון ובן צבי להצטרפות לחיל הפרדים לציון . בניגוד לז'בוטינסקי , הם לא ביקשו שהגדוד יהיה רק גדוד קרבי לוחם . עם הקמת חיל הפרדים לציון עזבו מתנגדי טרומפלדור את מצרים : ז'בוטינסקי - חזר לאיטליה , ובן גוריון ובן צבי - היגרו לארצות הברית . רק לאחר שחיל הפרדים לציון החל לפעול שינה ז'בוטינסקי את דעתו . הוא תמך בעמדת טרומפלדור ושיבח את פועלו . ז'בוטינסקי אף הבליט את החשיבות הלאומית של הקמת הגדוד - כי באמצעותו הוצגה לפני מדינות העולם הבעיה של העם היהודי כעם ללא מדינה . גדודים עבריים לוחמים מוקמים בצבא הבריטי לקראת סוף המלחמה הוקמו 3 גדודים עבריים במסגרת הצבא הבריטי , ולוחמיהם הספיקו להשתתף בקרבות ספורים בלבד . החיילים שהתגייסו לגדודים היו מבריטניה , מארצות הברית ומארץ ישראל . פֵרדה ממתנדבים לגדוד העברי , 1915

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר