עמוד:117

הפועלות נתקלות בקשיים בין הצעירים בני העלייה השנייה בלטו הבחורות . הן היו בדרך כלל צעירות ורווקות שהאמינו בעקרון השוויון בין המינים , ולכן טענו כי חובתן וזכותן להשתתף בכיבוש העבודה ולהיות פועלות יצרניות . לעומתן בין חבריהן הפועלים חלוצי העלייה השנייה , שקידשו ערכים של שוויון , היו מי שהושפעו מן הדעות המסורתיות על תפקידיה של האישה . לכן הם נטו לשלב את הנשים בעבודות שנחשבו אז לעבודות של נשים : עבודות מטבח , ניקיון ותפירה . כך לדוגמה , סירבו הפועלים במושבה כנרת לתת לשרה מ ַ ל ְ ּכ ִ ין , חב ֶ ְרתם , לטפל בפרה היחידה שהייתה בכנרת מחשש שטיפולה יפגע בפרה ובתנובתה . בתגובה , עזבה שרה מלכין את כנרת . ואילו מרים ּבַ ַרץ מדגניה למדה חליבה ָ אצל כפרייה ערבייה , ועמדה בתוקף על זכותה להשתתף בחליבה עד שאילצה את חברי הקבוצה להסכים לכך . הישג מיוחד היה לנשים שהועסקו באריזת פרי הדר . האיכרים במושבות סירבו להעסיק את נשות העלייה השנייה שביקשו להיות פועלות . החוקרות ד' יזרעאלי וד' ברנשטיין טוענות , כי האיכרים במושבות התקשו לקבל את התפיסה שגם הנשים יכולות לעסוק בעבודות חקלאיות כמו הגברים . במיוחד התקשו האיכרים להשלים עם אורח חייהן של הפועלות , שנראה להם מתיָרני ולא מוסרי . הם התקשו להבין כיצד יכלו הבנות לעזוב את בית הוריהן , לבוא לארץ רחוקה ולחיות בצוותא עם בחורים . פעילות מיוחדת למען הנשים יזמה חנה מי ְ יזל-שוחט , אגרונומית במקצועה , שהקימה ב1911- את " חו ַ ות הע ֲ למֹות" בכנרת - בית ספר חקלאי לנשים . החווה קיבלה תמיכה כספית מן המשרד הארצישראלי . חנה מייזל טענה כי מטרות החווה הן לחנך ולהכשיר את הנשים לעבודה חקלאית - גידול ירקות וטיפול בבעלי חיים , וניהול משק הבית - עבודות מטבח , ניקיון ותפירה . החווה הוקמה בתמיכתו של רופין , שהבין כי יש לגו ֵ ון את המשק החקלאי על ידי גידול ירקות ומשק חי , ולהכשיר את הבחורות להיות איכרות המסייעות לאיכרים בעבודתם . בשנה הראשונה היה מספר הנשים שלמדו בחווה קטן 5 - נשים בלבד . אבל בשנה השנייה הוכפל מספר הלומדות . כל מחזור לימודים נמשך שנתיים . " חוות הע ֲ למֹות" התקיימה עד 1917 ולמדו בה כ70- נשים בסך הכול . הבוגרות התפרסמו כמומחיות בעבודתן , וביישובים רבים ביקשו להעסיקן . הפועלות אף החליטו להקים לעצמן ארגונים נפרדים , והדבר מעיד כי הן לא בטחו בארגונים הקיימים שהיה בהם רוב לגברים . הן לא האמינו כי ארגונים אלה יוכלו לפתור את בעיותיהן של הנשים . ב1911- התכנסו בכנרת 17 נשים לאספה ראשונה שנועדה לדון במצב הפועלות . בעקבות כינוס זה נערכה ב1914- ועידה של פועלות , והשתתפו בה פועלות מיהודה ומהגליל . המתכנסות דנו בנושאים ייחודיים לנשים . אחת השאלות שנידונה בוועידת הפועלות שנערכה ב1915- בכנרת הייתה שאלת הטיפול בילדים - כיצד יוכלו האימהות להמשיך לעבוד ובו בזמן לטפל בילדיהן . הפתרון נמצא בטיפול משותף בילדים במסגרת הקבוצה . שרה מלּכין - ) 1949-1885 ( ממייסדות דגניה . עלתה מרוסיה ב . 1905- נאבקה על זכותה לעבוד כל עבודה , ובכלל זה - עבודה חקלאית . ייסדה וניהלה את משק הפועלות בעפולה - חווה ובית ספר לפועלות שנועד להכשירן לעבודה חקלאית מקצועית . חנה מייזל שוחט - ) 1972-1883 ( חברת מפלגת 'פועלי ציון , ' למדה חקלאות ומדעי הטבע בשווייץ ובצרפת , וכנראה הייתה האגרונומית הראשונה בארץ . עלתה לארץ ב , 1909- ביקשה להכשיר בנות לעבודה חקלאית . ייסדה את 'חוות ַ הע ֲ למֹות' - חוות הלימוד לצעירות בכנרת . ניהלה את בית הספר החקלאי לבנות ָ בנהלל מאז ייסודו ב1926- ועד . 1940 נשים בחוות ההכשרה בכנרת , 1913

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר