עמוד:105

ההתיישבות החקלאית -קשייה והישגיה עולי העלייה הראשונה מקימים מושבות מרבית העולים בעלייה הראשונה בחרו להתיישב בערים . רק כרבע מן העולים בעלייה זאת בחרו בהתיישבות החקלאית . בתקופת העלייה הראשונה הוקמו 23 מושבות ממטולה בצפון ועד גדרה בדרום . המושבה - יישוב חקלאי שבו הייתה לכל איכר בעלּות פרטית על האדמה , על המשק החקלאי ועל הבית - הייתה צורת ההתיישבות האופיינית לעלייה הראשונה . המושבה הראשונה שהקימו בני העלייה הראשונה הייתה ראשון לציון ) יולי . ) 1882 כ5- חודשים לאחר מכן עלו לארץ בני אגודות " חיבת ציון" מרומניה , והקימו את זכרון יעקב ) דצמבר . ) 1882 במהלך העלייה הראשונה חודשה ההתיישבות בפתח תקווה , ) 1882 ( ועל אדמת גיא אֹוני שננטשה ב , 1880- ֶ ָ שנתיים לאחר הקמתה ) עמ' - ) 99 ייסדו עולים מרומניה את המושבה ראש פינה . ) 1882 ( ב1884- הקימו חברי ביל"ו את המושבה גדרה . בגל השני של העלייה הראשונה הוקמו עוד מושבות כמו : רחובות , חדרה , יבנאל וכפר תבור . בהתאם לאפשרויות של רכישת הקרקעות הוקמו מושבות העלייה הראשונה ונפרׂשה מפת ההתיישבות בארץ . המושבות הוקמו ב3- גושים ) מפה , 14 עמ' : ) 112 א . מושבות יהודה - ובהן פתח תקווה , ראשון לציון ורחובות . ב . מושבות השומרון - ובהן זכרון יעקב וחדרה . ג . מושבות הגליל - ובהן יבנאל , כפר תבור , ראש פינה , יסּוד המעלה ומטולה . המתיישבים פיתחו ענפי חקלאות שונים : מטעים , הדרים , שקדים , זיתים , גפנים ותבואות . לרכישת הקרקעות ולהכשרתן להתיישבות נדרשו השקעות כספיות גבוהות , אבל ההון העצמי של המתיישבים הצטמצם יותר ויותר . כדי להתמודד עם המציאות הקשה ביקשו המתיישבים תמיכה כספית מאגודות " חיבת ציון , " אבל תמיכתן הייתה קטנה . לכן נאלצו נציגי המתיישבים ונציגי " חובבי ציון" לבקש תמיכה כספית ממקורות אחרים . משפחת שטמפפר , ממשפחות המייסדים של פתח תקווה , , 1919 צילום : צדוק בסן השוק בפתח תקווה , 1910 בקירוב

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר