עמוד:94

פרק ו : ההגשמה הלאומית בתפוצות " עבודת ההווה" - משמעותה וגילוייה כיווני הפעולה של "עבודת ההווה" הציבור היהודי גילה מעורבות עמוקה במתרחש בתנועה הציונית , ונהג לקיים שיחות ודיונים על התנהלות התנועה ועל החלטותיה . יהודים הצטרפו להסתדרות הציונית , שילמו דמי חב ֵ ר בתרומת " השקל , " השתתפו בבחירת נציגים לקונגרסים הציוניים , ורכשו את מניות בנק " אוצר התיישבות היהודים . " הפעילות הציונית התרכזה בסניפים של התנועה הציונית , ובמזרח אירופה גם בבתי כנסת . בבתי הכנסת היה אפשר לערוך פעילות לאומית בלי הכנות מיוחדות , ובלי לחשוש מפני השלטון . בראשית המאה ה20- נוספו לפעילות הציונית פעולות שנועדו לחזק את הציבור היהודי במקומות מגוריו . הפעולות האלה כונו " עבודת ההווה . " " עבודת ההווה , " פירושה : פעילות מידית של האגודות הציוניות בקרב היהודים בחיי היוםיום שלהם ובמקומות מושבם . "עבודת ההווה" כללה : א . פעולות חינוך לחיזוק ההכרה התרבותית-הלאומית ולחיזוק המוסדות הציוניים בקהילות . ב . פעילות פוליטית מקומית לקידום זכויות היהודים ולשיפור מעמדם במדינות שחיו בהן . האגודות הציוניות שאפו להשיג זכויות ליהודים , ובמסגרתן היהודים יהיו רשאים לטפח חינוך יהודי-לאומי , לטפל בבעיות הכלכלה של הציבור היהודי , ולעודד מגמות של יצרנות . בהשפעת כיווני הפעולה המגוונים של עבודת ההווה טוען ההיסטוריון ד' ויטל , כי המושג " עבודת ההווה" הוא מושג רֹופף ֵ . לטענתו , ניתן היה להחיל אותו על תחומי פעולה רחבים - מפעילות תרבותית-חינוכית לחיזוק ההכרה הלאומית ועד לפעילות פוליטית-כללית של היהודים במדינותיהם . עבודת ההווה הייתה חלק ממדיניות התנועה הציונית שנקבעה בתכנית ּב ַ זל . ) 1897 ( בתכנית זו הוסכם כי הקונגרס הציוני יפעל ל"ארגון היהדות כולה וליכודה על ידי מפעלים יעילים , מקומיים וכלליים בהתאם לחוקי כל ארץ וארץ . " עוד נקבע כי התנועה תפעל ל"הגברת הרגש הלאומיהיהודי וההכרה הלאומית-היהודית" ) סעיפים , 3-2 עמ' . ) 74 לאחר הקונגרס הציוני הראשון ביצוע הסעיפים האלה של תכנית בזל נדחה כי הרצל נרתם לפעילות דיפלומטית להשגת הצ ַ 'רטר . מן המחקר : בית הכנסת - מרכז הפעילות הציונית ברוסיה . toldot . cet . ac . il לומדים היסטוריה " עבודת ההווה" - צורך שיצרה המציאות כמה התפתחויות בתנועה הציונית הביאו לפעולות של עבודת ההווה : א . פעילי התנועה הציונית , בעיקר ברוסיה , חששו שמא המוני היהודים ינטשו את התנועה בהשפעת ויכוח אוגנדה , ובעקבות אי השגת הצ'רטר ומות הרצל . פעילי התנועה הציונית חששו שמא התנועה תשקע ותתפורר כמו תנועת חיבת ציון שקדמה לה . הם הבינו כי אין להסתפק עוד בפעולות כמו דָרשות בבתי הכנסת או תרומת ה"שקל . " לכן ביקשו להדק את הקשר עם הציבור היהודי ולפתח בקרבו את ההכרה הלאומית . ב . בין הפעילים של התנועה הציונית גבר החשש שמא המוני היהודים יפנו אל ה ּ ּונד ויאמצו את הפתרון שהציע ) עמ' . ) 88 החשש מפני התחזקותו של הבונד גדל בשל דרכי הפעולה שלו . הבונד ייסד קופות לעזרה הדדית , ובעזרתן תמך בפועלים היהודים ופעל לשיפור תנאי עבודתם . בדרישתו לאוטונומיה לאומית ביקש הבונד , בין היתר , להנהיג את השפה היידיׁש במוסדות ציבור . הבונד הקים מערכת חינוך נפרדת ליהודים - בתי ספר ששפת הדיבור בהם הייתה יידיש , ויזם לימודי ערב ביידיש למבוגרים . הוא אף ייסד ספריות ופרסם עיתונים שהפיצו את רעיונותיו וקידמו את תכניותיו .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר