עמוד:81

פרק ה : אידאולוגיות לאומיות - זרמים ומחלוקות זרמים ומחלוקות בתנועה הציונית הלאומיות היהודית - מגוון אידאולוגיות וארגונים האידאולוגיה הלאומית שהניעה את תנועת " חיבת ציון" יצרה את הציונות המעשית . כעבור שנים ספורות , בעקבות פעילותו של הרצל , התפתחה התנועה הלאומית היהודית כתנועה פוליטית , והיא דגלה בציונות מדינית . בצד הציונות המעשית והציונות המדינית התפתחו בשלהי המאה ה19- בקרב העם היהודי עוד אידאולוגיות לאומיות . חלקן - בתוך התנועה הציונית , וחלקן - מחוצה לה . אידאולוגיות לאומיות אלה ביטאו זרמים ומחלוקות בלאומיות היהודית . האידאולוגיות הלאומיות אבחנו את הקשיים של הקיום היהודי , הציעו פתרון למצב , והציגו אמצעים להשגת הפתרון . בהגדרת הקשיים של הקיום היהודי התגלה לעתים דמיון בין האידאולוגיות הלאומיות , אבל בהצעת הפתרון הוצגו רעיונות שונים לפתרון קשיי הקיום של העם היהודי . בהשפעת הסביבה הכילו האידאולוגיות הלאומיות רעיונות מן הליברליזם ומן הסוציאליזם , ובצ ִ דם - רעיונות של אמונה דתית . האידאולוגיות הלאומיות קשורות בשמם של אישים מרכזיים והארגונים שהקימו . למשל , הציונות המדינית קשורה בשמו של הרצל ובהקמת הקונגרס הציוני . בצד אותם אישים פעלו עוד אנשים שהפיצו את האידאולוגיות הלאומיות היהודיות ופעלו לביסוסן . יש הטוענים כי שנת 1897 הייתה שנה מיוחדת כי היה בה ביטוי למגוון האידאולוגיות הלאומיות . בשנה זו התכנס הקונגרס הציוני הראשון , ומנגד נוסד גם הבונד - שביטא אידאולוגיה לאומית לא ציונית ) עמ' . ) 88 ועוד , בשנת 1897 יצא לאור באודסה כתב העת " השילוח" על ידי אחד העם , מייסד זרם הציונות התרבותית-הרוחנית , וגם הודפס ספרו של שמעון דובנוב שייצג את האוטונומיזם ) עמ' . ) 89 הציונות התרבותית-הרוחנית : אחד העם אחד העם ) אשר צבי גינצברג ( הצטרף ל"חיבת ציון" והשתתף ב"וועד האודסאי . " למרות זאת ביקר בחריפות את " חיבת ציון" וסבר כי דרכה שגויה . סברה זו התחזקה אצלו יותר ויותר לאחר ביקוריו בארץ ישראל בשנים 1891 ו . 1893- לטענתו , זירוז אנשים לעלות לארץ ישראל ללא הכשרת הלבבות - הכנה מוקדמת של העם ללאומיות לפני העלייה לארץ ישראל - הוא מעשה שגוי . אחד העם הציע לפעול תחילה למען הקמת מרכז תרבותירוחני בארץ ישראל , ולא למען הקמת מדינה ריבונית . במרכז שיוקם על ידי אנשי רוח , ראה אחד העם מקלט בטוח לתרבות היהודית . תטופח בו היצירה הלאומית בשפה העברית כמו הספרות העברית , המחקר ההיסטורי והמורשת התורנית . היצירה הלאומית הזו תופץ בקרב קהילות היהודים בתפוצות , ותתרום להכשרת הלבבות . לכן נקראת גישתו " הציונות התרבותית-הרוחנית . " לדעת אחד העם , המרכז התרבותי-הרוחני יתרום לחיזוק האחדות הלאומית והשייכות הלאומית . המרכז ייטע ביהודים הכרה לאומית וגאווה לאומית . לטענתו , בשלב הראשון יחזק המרכז התרבותי-הרוחני את הקשר ההיסטורי של היהודים לארץ ישראל ויסייע להתעוררות האחדות הלאומית , ורק בשלב מאוחר יותר - יכנס אליו בהדרגה עוד יהודים . כלומר , אחד העם הדגיש בתפיסתו את חשיבות אשר צבי גינצברג , אחד העם - ) 1927-1856 ( חבר 'חיבת ציון , ' חבר 'הוועד האודסאי' ומייסד זרם הציונות התרבותיתהרוחנית . בן למשפחת חסידים מסורתית ברוסיה . בגיל 20 החל ללמוד באופן עצמאי את ההגות האירופית המודרנית ואף עזב את משפחתו ועבר לווינה על מנת לברר אפשרות לימודים באוניברסיטה . עבר לאודסה ולמד באופן עצמאי היסטוריה , פילוסופיה , סוציולוגיה ופסיכולוגיה . מקור כינויו הספרותי - 'אחד העם' - בחתימה שחתם על מאמרו 'לא זו הדרך' שבו ביקר את דרכה של 'חיבת ציון . ' אחד העם טען כי בחתימתו ביקש להצהיר שהוא מביע את דעתו כ'אחד העם שענייני העם מעסיקים אותו ' . ייסד וערך את כתב העת העברי 'השילוח . ' השתתף בקונגרס הציוני הראשון , אך לא הצטרף להסתדרות הציונית הואיל והתנגד לדרכו המדינית של הרצל .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר