עמוד:68

בשנת 1890 הגיעה תנועת " חיבת ציון" להישג פוליטי , כאשר השלטון ברוסיה התיר לה לפעול כ"חברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובארץ ישראל " . העיר אֹודסה נהפכה למרכז הפעילות של התנועה ולכן נקראה החברה גם " הוועד האודסאי . " אך הקשיים שהתמודדה אתם " חיבת ציון" במהלך פעילותה התגברו , והתנועה התקשתה לפעול למען העלייה לארץ ישראל ולמען יישובה . בהדרגה התערער כוחה של התנועה והיא הלכה ודעכה . חוקרים רואים ב"חיבת ציון" את התנועה הלאומית היהודית הראשונה של עם בלי טריטוריה , בלי ריבונות ובלי כוח פוליטי . למרות הקשיים הצליחה התנועה ליצור תשתית אידאולוגית וארגונית שתרמה מאוחר יותר לפעילותה של התנועה הציונית . לדעת החוקרים , יותר מכפי ש"חובבי ציון" תרמו להיאחזות היהודים בארץ ישראל , הם ביססו את הרוח הלאומית בקרב היהודים . " חיבת ציון" החדירה בציבור רחב את האמונה כי הפתרון היחידי של בעיית היהודים הוא הפתרון הלאומי - עלייה והתיישבות בארץ ישראל . התנועה אף העמיקה בקרב היהודים את הידיעה , שפתרון בעיית הקיום של העם היהודי תלוי בפעילות של היהודים עצמם , ולא בחסדי המדינות שבהן חיו . פעילותה של התנועה סללה דרך להתארגנות הפוליטית-הלאומית של היהודים , ולצמיחת הנהגה ומוסדות שפעלו מאוחר יותר בתנועה הציונית . בצד האידאולוגיה הלאומית החלה " חיבת ציון" גם בעשייה בפועל : החל ב1881- עלו חובבי ציון לארץ ישראל , הקימו בה את המושבות הראשונות - והניחו תשתית להתיישבות . מן המחקר : הישגיה של תנועת חיבת ציון , ד' ויטל . toldot . cet . ac . il לומדים היסטוריה מבזק בשנות ה80- של המאה ה19- הוקמו לראשונה ברוסיה אגודות לאומיות שקראו ליהודים לעלות לארץ ישראל ולעבוד שם את האדמה . אחת מן האגודות הלאומיות הייתה אגודת ביל"ו . האגודות ברוסיה פעלו בנפרד זו מזו ובחשאי , ולא היה להן ארגון מרכזי או מנהיג . אגודות לאומיות דומות הוקמו במהירות בעוד מדינות באירופה . בין מקימיהן היו יהודים משכילים כמו משה לייב ליליינבלום , ואנשים דתיים כמו הרב שמואל מוהליבר . פעילות האגודות הלאומיות נתקלה בהתנגדות מצד משכילים יהודים שהעדיפו את השתלבות היהודים במדינותיהם , ומצד יהודים אורתודוקסים שהתנגדו ל"דחיקת הקץ . " יהודה לייב פינסקר , יהודי משכיל מאודסה , נודע ברעיונותיו בחיבורו "אוטואמנציפציה , " שיצא לאור בשפה הגרמנית בהשפעת פרעות . 1881 פינסקר נבחר למנהיג תנועת "חיבת ציון . " ליליינבלום ופינסקר יזמו ועידה של האגודות הלאומיות שהתכנסה ב . 1884- הייתה זו ועידת היסוד של תנועה לאומית יהודית ראשונה . הוועידה הגדירה את עקרונותיה של תנועת "חיבת ציון : " שיבה הדרגתית של העם היהודי אל מולדתו ההיסטורית ; אקטיביות לאומית על ידי עלייה , התיישבות ועבודה ; טיפוח עבודת האדמה . תנועת "חיבת ציון" התמודדה עם קשיים רבים : מחסור בכסף , התנגדות השלטון העות'מאני לעלייה ולרכישת קרקעות בארץ ישראל , קרע בין דתיים וחילונים בתנועה , ושאלת ההנהגה . בשנת 1890 השיגה "חיבת ציון" מהשלטון ברוסיה היתר רשמי לפעולה של הוועד האודסאי . למרות הקשיים יצרה "חיבת ציון" תשתית אידאולוגית וארגונית לפעילותה של תנועה לאומית יהודית , וביססה את הרעיון , שהפתרון היחידי לבעיית היהודים הוא פתרון לאומי .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר