עמוד:64

פרק ד : מאגודות מקומיות לתנועה פוליטית " חיבת ציון" - התנועה הלאומית היהודית הראשונה יהודים מתאגדים באגודות לאומיות גלי ּ פ ְָ רעֹות , שמהם סבלו יהודי רוסיה במחצית השנייה של המאה ה , 19- עוררו תגובות מקוטבות בציבור היהודי . בעיקר בלטו שני דפוסי תגובה : א . הגירה למדינות במרכז אירופה ובמערבה ומעבר לים - בעיקר לארצות הברית ) מפה , 13 עמ' . ) 58 תגובה זאת אפיינה רבים בציבור היהודי . ב . הקמת אגודות לאומיות שקראו ליהודי רוסיה לעלות לארץ ישראל ולעבוד שם את האדמה . תגובה זאת אפיינה רק מיעוט מהציבור היהודי . בשנת 1884 פעלו כ60- אגודות לאומיות בקרב יהודי רוסיה . האגודות פעלו בנפרד זו מזו ובחשאי . בתחילה לא היה להן לא ארגון מרכזי ולא מנהיג נבחר שילכד את כולן , בעיקר בגלל החשש מתגובת השלטון ברוסיה להתארגנות לאומית . אולם גם ללא הכוונה של גוף מרכזי נוסדו אגודות לאומיות בעוד מדינות במזרח אירופה , במרכזה ובמערבה - רומניה , אוסטרו-הונגריה , גרמניה , שווייץ , צרפת ובריטניה . שמות האגודות ביטאו באופן גלוי או במרומז את הכמיהה לשוב לציון , לארץ ישראל - " שארית ישראל , " " מקלט לישראל , " " עזרא , " " נחמיה . " בין האגודות בלטה אגודת ביל"ו ) ראשי התיבות של הפסוק : " בית יעקב לכו ונלכה" ישעיהו ב , . ) 5 האגודה נוסדה בעיר ח ְ רקֹוב שבאּוקַראינה בידי סטודנטים יהודים , והיא ביקשה להפיץ את רעיונות התחייה הלאומית , העלייה לארץ ישראל ופיתוח עבודת האדמה בארץ ישראל . חברי ביל"ו צירפו לשורותיהם פרט לסטודנטים גם תלמידי גימנסיה , מורים ובעלי מלאכה , והאגודה מנתה כמה מאות חברים נמרצים ומלאי אידאלים . אחד הפעילים בהקמת האגודות הלאומיות היה משה לייּב לילי ֶ ינ ּבְ לּום . ליליינבלום התחנך בישיבות ליטא , אבל כמו צעירים יהודים אחרים נטש את העולם היהודי התורני , ואימץ את רעיונות ההשכלה . הוא דרש לערוך תיקונים בדת היהודית על מנת לקרב את היהודים לסביבתם . אולם עוצמת פרעות , 1881 גרמה לליליינבלום לשנות את תפיסתו . הּפ ְ רעות ביהודים התרחשו גם במקומות שהיו מרכזי השכלה ומודרניּות כמו העיר אּודסה , שבה חי ליליינבלום , והשתתפו בהן אנשים מכל שכבות הציבור . בהשפעת הּפ ְ רעות הבין ליליינבלום , וכמוהו גם משכילים יהודים רבים ברוסיה , כי היהודים תמיד ייחשבו לזרים בעיני סביבתם , ולא רק בעיני ההמון הפשוט וחסר ההשכלה . היסטוריונים מעריכים כי ליליינבלום היה הראשון מּב ֵ ין המשכילים היהודים שזיהה את הקשר בין האנטישמיות לבין הלאומיות . משה לייּב ליליינבלום , מל"ל - ) 1910-1843 ( סופר , יליד ליטא . מראשי תנועת ההשכלה היהודית ומאוחר יותר מראשי תנועת ' חיבת ציון' ברוסיה . היה מראשי ועידת קטוביץ ב1884- וכיהן כמזכיר התנועה . בספרו ' חטאות נעורים , ' שיצא לאור ב , 1876- ביטא ליליינבלום את אכזבתו מן ההשכלה . " בנות ציון , " האגודה הראשונה של נשים ציוניות באודסה , 1898 חותמות של אגודות ציוניות

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר