עמוד:53

אלפים מן המחצית השנייה של המאה שעברה , ואנו קוראים אותם להעיד , אם מצאו אי פעם בנעוריהם יהודי בקונצרטים , במסיבות , בנשפים , בחגיגות עממיות ] ... [ בבתי קפה ובאולמי בורסה , או אם רא ּ ֹוּו מֹוצא עניין בעיתונים היומ ִ יים ] ... [ או פג ָ ש ּ והּו בתיאטרון , במוסיקה ובאמנות ] ... [ אם מצאו אי פעם בחוגים מדעיים ושאר חוגים משכילים יהודיים , שלא נפלו משאר החברה , לא בנימוסים חברתיים ולא בידיעות ] ... [ ) יעקב טורי , קווים לחקר כניסת היהודים לחיים האזרחיים בגרמניה , עמ' ) . 81 1 מה אפיין את היהודי בן האמנציפציה - על פי התיאור בתעודה ? 2 מהו יחסו של הכותב אל היהודי המסורתי ? הסבירו . 3 ההיסטוריון י' כץ קרא לספרו העוסק באמנציפציה ובשינויים שחוללה בשם " היציאה מן הגטו . " הסבירו מדוע . האמנציפציה מעוררת את הלאומיות היהודית האמנציפציה של היהודים במדינות אירופה נטעה תקוות בקרב צעירים ומשכילים יהודים ששאפו להתערֹות בסביבתם . הם קיוו כי בהשפעת האמנציפציה תתפתח חברה חדשה שלא תפ ְ לה בין אזרחיה בגלל אמונתם , והם יזכו לזכויות אזרח מלאות ויוכלו להשתלב בחברה . אבל המציאות שהתהוותה הייתה סבּוכה ועוררה קשיים גם בחברה הכללית וגם בחברה היהודית . רעיונות ההשכלה והאמנציפציה לא היכו שורשים בקרב אזרחי המדינות . הם לא היו ּבְ ׁש ֵ לים לקבל את השינוי במעמדם החוקי והמשפטי של היהודים , והתקשו לראות ביהודים אזרחים ׁשו ְ וי ֵ זכויות . האזרחים הצרפתים או הגרמנים , האוסטרים או ההונגרים , שהורגלו לראות ביהודים בני אדם שונים ונחׁשתים מהם , התקשו לקבל את המציאות החדשה , שבה היהודים לומדים אתם באותה אוניברסיטה ומתחרים בהם על אותה מׂשרה . לפני היהודים בני דור האמנציפציה עמדו שאלות מורכבות : האם כדי להשתלב כאזרחים ׁשו ְ וי ֵ זכויות היה עליהם לקבל את העקרונות הלאומיים של הלאום שחיו ֹוק ְ ְ רֹו ? האם יוכלו לאמץ את הערכים הלאומיים של החברה הגרמנית ? האם יוכלו לראות עצמם חלק מן ההיסטוריה של צרפת ? האם יתנתקו מן התרבות היהודית ? מן הדת היהודית ? בהשפעת קשיים אלה קם בחברה היהודית מיעוט שביקש למצוא פתרון לאומי . מיעוט זה סבר כי ניסיון האמנציפציה הוכיח שהחברה הנוצרית אינה יכולה להשלים עם השוויון האזרחי של היהודים . מקׁש ָ יי האמנציפציה הסיק אותו מיעוט , כי הפתרון למצוקת הקיום של העם היהודי לא יוכל להתקיים במדינות שיהודים יושבים בהן , הואיל והיהודים תמיד ייתפסו כזרים בעיני סביבתם . ניסיון האמנציפציה אף לימד כי היהודים אינם יכולים לסמוך על אחרים על " חסד העמים" - וכי עליהם לפעול למען עצמם , בכוחותיהם . מיעוט יהודי זה הבין , כי אין בכוחם של רעיונות הקדמה וההשכלה לבטל את העֹוינּות של החברה כלפיו ולכן חיפש פתרון לאומי . בפתרון הלאומי שעלה היו מגמות שונות - היו שהדגישו את הצורך במדינה מיוחדת ליהודים , והיו שסברו כי הפתרון הלאומי יוכל להתקיים בכל מדינה שחיים בה יהודים . גבריאל ריסר מתמנה לשופט בבית המשפט העליון בהמבורג , קריקטורה , גרמניה גבריאל ריסר לחם למען האמנציפציה של היהודים בגרמניה וטען כי מניעת שוויון אזרחי מן היהודים בגלל אמונתם - מבטאת אי צדק . עמדותיו עוררו ויכוח ציבורי ואילצו מדינאים ואנשי רוח לעסוק בשאלת השוויון האזרחי של היהודים . בשנת 1860 התמנה ריסר לשופט בבית המשפט העליון בהמבורג ונהפך ליהודי הראשון בגרמניה שהתמנה למשרה זו . הכיתוב בתחתית הקריקטורה : "אין ספק שהוא ) ריסר ( פרץ ּפְרצה שיעברו דרכה עוד ועוד אנשים" מבטא מצד אחד את רצון היהודים להשתלב בחברה , ומצד אחר את חוסר הנכונות של החברה לקבלם .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר