עמוד:52

העיור והיקלטות היהודים בכלכלה העירונית במרכז אירופה ובמערבה חיזקו את הקשר בין היהודים לסביבתם . מספר היהודים שהתגוררו בערים מרכזיות באירופה גדל במהירות בהשוואה לחלקם היחסי של היהודים באוכלוסייה . כך היה בווינה ובברלין , בוורשה ובבודפשט , בפריז ובלונדון . האמנציפציה מאיימת על הזהות היהודית לשוויון שהציעה האמנציפציה היה גם מחיר : היהודים נהפכו לאזרחי המדינות ובלחץ השלטונות נאלצו לוותר על כל ה ּפְ ִריב ִ ילגיות ) זכויות היתר ( שניתנו להם בעבר . הם ויתרו על האוטונומיה הקהילתית שנהנו ממנה , ולכן התרופפו הסמכויות של מוסדות הקהילה היהודית ובוטלו סמכויות השיפוט שלה . היהודים נדרשו להעניק לילדיהם השכלה במוסדות החינוך של המדינה , והוטל עליהם לשרת בצבא המדינה כמו כל אזרח . יהודים רבים הזדהו עם מדינת הלאום שהעניקה להם שוויון אזרחי , והשתתפו במהפכות 1848 כאזרחים צרפתים , גרמנים וכדומה . מצב חדש זה הציב בעיות חדשות לפני היהודים . כדי להשתלב בחברה הם נאלצו לערוך שינויים ניכרים באורח החיים היהודי ולהתרחק מן הדת והמסורת . בגלל עיסוקיהם ולימודיהם , נותקו יהודים רבים מלוח השנה היהודי והתחברו אל לוח השנה הכללי , החליפו את שמותיהם היהודיים בשמות לא-יהודיים , ואימצו הופעה חיצונית דומה לזו של בני סביבתם - בתספורת , בגילוי ראש , בבגדים וכדומה . הקשר המתהדק לסביבה הנוכרית הקשה על שמירת הלכּות ּכ ׁשְ רּות ועל שמירת דיני שבתות וחגים . במערב אירופה ובמרכזה התרבו נישואי התערובת . ההיסטוריון ש' אטינגר מדגיש כי משכילים וצעירים יהודים הסכימו באופן מּודע לשלם מחיר כבד על מנת להתקבל כשווים בחברה האירופית . לדעתו , הם היו מוכנים להתכחש לחלקים רבים מן המורשת הדתית והרוחנית של היהדות , ואפילו להתנצר . שינויים בדמותם של היהודים בגרמניה התיאור נכתב בידי יהודי משכיל , בן למשפחת ל ֶ סינג מא ַ לטֹונה שבגרמניה - מנציגיה המובהקים של ההשכלה . ] ... [ נסתכל נא בתמורה העצומה שחלה בלשון , בלבוש , באורח-החיים , בצרכים ובשעשועים , במידות ובמנהגים של היהודים ! ] ... [ אף הופעתם החיצונית , כמה נשתנתה מאז אותו זמן . מי לא היה מבחין מיד ביהודי על פי הלבוש המזרחי ) המזרח-אירופי ( המסורבל , על פי ה ַ קֹוט ָ ה ) מעיל עליון ( הרחבה והּכה ָ ה , על פי מ ִ צנפת הפרווה השמוטה על המצח , על פי הא ַ נ ְ ֹויל ָ אֹות ) נעלי בית ( ועל פי הזקן המשחיר את ְקל ַ ס ְ תר פניו ) מראה פניו ?) מי לא היה מבחין מיד ֹומ ַ ט ְ רֹונ ִ יתא ) גברת נכבדה ( יהודית על פי הכיפה הרקומה כסף , על פי הקלסתר הרציני ללא כל קישוט שיער ? וכמה יהודים עוד נראים כיום כך , אם אינם שרידי העבר או יוצאי פולין ? באיזו קפדנות נאחזו אז במנהגים הקטנוניים ביותר , ואיזה יהודי היה מרהיב עוז בנפשו ) מ ֵ עז ( עוד לפני 30 שנה לפתוח בשבת את חנותו , לעסוק בעסקיו , לכתוב ולנסוע ? ] ... [ האמנם היה אפשר לראות לפני 30 שנה בפונדקים ובבתי-אוכל , יהודי יושב לשולחן האורחים הנוצריים , משוחח עמם באופן חופשי , אוכל עמם אותם מאכלים ושותה אותו משקה ? ] ... [ עתה מקבלים כמעט כל בתי הספר הנוצריים שבערים את ילדי התושבים היהודים , בעיקר לכיתות הגבוהות ] ... [ רק בבתים מעטים ביותר עוד נזקקים לעתים בני הבית הקשישים לניב היהודי ) יידיש , ) בעוד שילדים וכן - ובעיקר - בני הּכ ַ ּכים ) הערים הגדולות ( מדברים , בבית כמו בחברה , אותה לשון כמו אחיהם האזרחים הנוצרים ] ... [ מן הסתם עוד חיים עתה מאות אוטונומיה - מושג שמקורו ביוונית : 'א ֹ וט שְ 'ס - עצמי , 'נ ֹ ומּוס' - חוק , ומשמעותו : שלטון עצמי . במסגרת האוטונומיה השלטון מעניק לקבוצת תושבים במדינה - מיעוט דתי או מיעוט לאומי - את הזכות והסמכות לנהל את ענייניה הפנימיים בנושאים כמו חינוך , דת ותרבות . מפה : 12 האוכלוסייה היהודית בערים נבחרות במרכז אירופה , 1910-1871

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר