עמוד:25

למרות העקרונות המוצהרים של המהפכה הצרפתית , שבשמם שלט נפוליאון , הוא לא אפשר שלטון עצמי ובחירות חופשיות בשטחים שכבש ולא התחשב באופי הלאומי או בתרבות של העמים ששלט עליהם . על רקע זה החלו להתגבש תנועות לאומיות במדינות שהיו בשליטת קיסרות נפוליאון באירופה , והדרישות של העמים לחירות ולעצמאות גברו יותר ויותר . עמים אלה דרשו להיות שותפים לשלטון במדינותיהם , וביקשו להתאגד על מנת להשיג זכויות יסוד , כמו - חופש דיבור והבעת דעה . בגרמניה , בפולין , בבלגיה , ביוון ובספרד פרצו מרידות ׁ שֶל ּ ּו בפעולות איבה אלימות . המורדים דרשו עצמאות ושחרור מוחלט מהכיבוש הצרפתי . האימפריה של נפוליאון לא התקיימה לאורך זמן . קֹואליצ ְ יה של כמה מדינות באירופה לחמה בנפוליאון . צבאות הקואליציה הצליחו להביס את נפוליאון , לחדור לצרפת ולכבוש את פריז הבירה 31 ( במרס . ) 1814 נפוליאון נאלץ לוותר על כיסאו . החלטות קונגרס וינה מעוררות מאבקים לאומיים לאחר התמוטטות שלטונו של נפוליאון והתפוררות האימפריה שהקים התכנסו נציגי המדינות המנצחות לקונגרס בווינה , בירת אוסטריה . ) 1815 ( גם נציגי צרפת המובסת הוזמנו לקונגרס . המתכנסים ביקשו לפתור את הבעיות שנוצרו באירופה עם קריסת שלטון נפוליאון ולהשיב לאירופה את הסדר והיציבות . ראש ממשלת אוסטריה , קלמנס פֹון מטְרניך , ייצג בקונגרס את המדיניות השמרנית . מדיניות זו דרשה : • שיבה לגבולות אירופה שלפני המהפכה . • שיבה למשטר מלוכני שבראשו מלך המייצג שושלת ושולט "ּבחסדי האל . " • שיבה למצב שבו היו לאנשי כנסייה ולמעמד האצולה זכויות יתר לעומת המוני העם . המדיניות השמרנית ערערה את הישגי המהפכה הצרפתית ואת העקרונות שקבעה הצהרת זכויות האדם והאזרח . היא נועדה לבלום התעוררות לאומית ברוח הלי ּבֶ ָרליזם , תהליך שהחל עם המהפכה הצרפתית . בשאלת היחס ללאומיות - בדרך כלל תמכו מפלגות ליברליות במאבקים לשחרור לאומי של עמים משלטון זר . לעומתם מי שדגלו במדיניות השמרנית , ראו במאבקים לשחרור לאומי גורם מהפכני המערער על הסדר הפוליטי הקיים . תפיסות העולם השמרניות ששלטו בקונגרס וינה והמפה המדינית החדשה באירופה שקבע הקונגרס בהחלטותיו , השפיעו על מדינות אירופה ) מפה , 2 עמ' . ) 26 וכך , במחצית הראשונה של המאה ה19- התחולל במדינות אירופה מאבק בין כוחות השמרנים לבין כוחות הליברלים . המאבק נסב גם על העניין הלאומי , והאוניברסיטאות היו מוקד מרכזי למאבק הלאומי . תעודה : תקנות לדיכוי התסיסה הלאומית באוניברסיטאות בגרמניה toldot . cet . ac . il לומדים היסטוריה תסיסה לאומית במדינות גרמניה אחרי קונגרס וינה גברה התסיסה הלאומית במדינות גרמניה , ובעיקר בקרב מרצים וסטודנטים שדבקו ברעיונות הליברליזם . במדינות גרמניה , ובראש ובראשונה בפ ְ רּוסיה , החל מאבק נגד הנטיות הלאומיות והליברליות . בשנת 1819 ערכו שליטי מדינות מרכזיות בגרמניה כינוס בקּבלסּב ְ ד ַ , ובו הוחלט על פעולות חריפות לדיכוי התסיסה הלאומית והליברלית . הוחלט לפרק את אגודות הסטודנטים שהוקמו באוניברסיטאות בגרמניה , וסטודנטים סולקו מן האוניברסיטאות . על מפקחים מיוחדים שמינה השלטון הוטל לבקר בשיעורים כדי לעקוב אחרי הבעת דעות ברוח הליברליזם . מרצים פוטרו מן האוניברסיטאות , וחופש המחקר הוגבל . צ ֶ נז ּ ָרה הוטלה על כל דבר דפוס , ובכלל זה על העיתונות . קלמנס פֹון מטרניך - ) 1853-1773 ( מדינאי אוסטרי . כיהן כ40- שנה כקנצלר של אוסטריה . במדיניות שהנהיג השפיע על מדינות רבות באירופה . מטרניך סבר כי גילויי הליברליזם באירופה מסכנים את קיומה של אוסטריה . בגל המהפכות הלאומיות ליּב ֶ רליזם בווינה - מן ב המילה 1848- הלטינית גלה לאנגליה libertas ואחר , שפירושה כך לבלגיה : חירות , אך ב - . תפיסה 1851 חזר שקידשה לווינה . את חירות האדם ודרשה שוויון לכל האזרחים לפני החוק . הליברליזם תבע מן המדינה לכבד את חופש הפרט : חופש הביטוי - זכותו של כל אדם להביע את דעותיו מבלי שהשלטון יעניש אותו על כך ; חופש ההתארגנות - החירות להקים ארגונים ומפלגות ללא חשש מפני השלטון ; חופש הדת והאמונה - החירות הנתונה לכל אדם לקיים את מצוות דתו ולדבוק באמונותיו ללא רדיפה או אפליה ; חירות כלכלית - החירות הנתונה לכל אדם לעסוק בכל עיסוק על פי כישרונו והישגיו ולהיות בעל רכוש . הדוגלים בליברליזם דרשו מן המדינה לאפש ֵ ר סחר חוץ חופשי ללא הטלת מכס וללא התערבות המדינה בשיקולי המסחר . מפלגות ליברליות שהתפתחו במדינות אירופה דרשו פרסום חוקה בכל מדינה , ונאבקו במתן זכויות יתר למעמד כלשהו .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר